אינסולין

הוא אמר שאני יכולה לתת לו שם

רציתי אבל לא הצלחתי

לפעמים הוא דאדי שלי ואני רק רוצה לכרוע תחתיו, להניח ראש על הברכיים, לשאוף עמוק את הריח שלו ולהצטנף. שם אני מרגישה בטוחה, יכולה להרפות ממחשבות ופחדים כי אני יודעת שיש מי שישא אותם עכשיו בשבילי. 

לפעמים הוא בייב, יקר ואהוב. אז אני רוצה לעטוף אותו בכל האהבה שלי, להקשיב, להאכיל, לחבק חזק חזק וללטף כל פינה. והלב שלי פשוט יעלה על גדותיו.

ולפעמים, הוא דום אנוכי ואכזר. מצווה, מסובב, קושר ומכאיב. מצמצם אותי לצורך, לפעולה, עושה אותי שלולית.

ובאמת, אני צריכה את כולם

רק כשהוא לא יכול או לא רוצה

זה כואב

ממש

"יייאאא אמא איזה צבע מגניב!  אבל מה זה בדיוק?"

"אהההההה, הההההה, מממממ...... זה......  מעסה!"

"יווו שווה!! פליז, פליז, פליז אפשר לנסות גם?"

😳🥴😵

 צריכה מחבוא יותר טוב. דחוף.

כשפאפי רוצה לשחק בביהס

ואיך היה לׇךְ בעבודה היום?

קשוח, יצאתי תשושה ולא מסופקת.

לְטִפּוּלְךָ אודה.

"היי מותק, איך היה בעבודה? צריך פינוק?"

"אני לא צריך פינוק על זה שאני עובד קשה. אני צריך לפרק ולפרוק ולשבור ולהרוס."

שמחה שאנחנו מסונכרנים.

אני אוהבת כשמדייקים אותי

דיוק עושה סדר, וסדר נותן לי תחושת בטחון.

הוא: "תארי לי שליטה במילה אחת."

אני: "התמסרות."

הוא: "קרוב."

אני: "ביטול?"

הוא: "נסי שוב."

אני: "כרצונך"

מלכתתתיייי אני אעשה הכל

את המלכה המדהימה והנערצת שלי

מתחנן להשקות את את צמאוני מהצוף המשכר, מנוזלייך המלכותיים .

סוגד לך אלילה, גבירה, יפה ומדהימה תני לי להיות הזונה הכנועה שלך, הכלבה שלך, החור שלך. תעשי בי כבר כל מה שתרצי ואני רק אגיד תודה, עוד בבקשה.

"פעם אחרת, טוב? חולה גמורה. כואב לי הגרון ואני מצוננת"

אההה, סורי, נזלת זה לא פטיש שלי.

בבבבבייייייפפפפפפפ

* כל הזכויות שמורות לחיה.

אני מצטלקת בקלות

אבל לא רק שם... ❤️‍🩹

"על הברכיים, ידיים מוצלבות מאחורי הגב"

הוא מתיישב על הספה הכחולה, מתרווח, אני בין הרגליים שלו כשהוא מוריד קצת את הג'ינס. הוא יודע שאני קטנה, שיש לי גאג חזק ושאני שונאת ש ו נ א ת להקיא. אכפת לו? 

"זה מה שרצית, נכון? עכשיו קחי אותו ולא להוציא"

אני מנסה, באמת. הוא מלטף וקורא לי טובה ואני בעננים. אבל הדמעות חונקות אותי וקשה לי לנשום, חייבת אויר ומתנתקת לרגע.

סטירה

שוב טובה, שוב סטירה, טובה, סטירה...

מבינה שעד עכשיו הוא רחם עלי כשהוא נעמד, תופס את הראש שלי ומזיין לי בלי רחמים את הגרון.אני נושמת, מנסה להרפות, להרגע אבל החנק מטריף אותי. לא מצליחה להחזיק יותר. מנסה למשוך את הראש, להתנגד, אבל הוא חזק ממני. משתוללת, משתנקת, נבהלת, משחררת את הידיים ודוחפת אותו ממני.

שקט

הוא מתיישב לאט ובנחת בספה הכחולה שמאחוריו ומושיט את שתי כפות ידיו, קדימה, מולי.

"יד אליי"

מניחה כף יד קטנה בשלו. הידיים שלו גדולות, חזקות, מאומנות. התחתונה חמה, אוחזת, מנחמת בזמן שהשניה מענישה.

"עכשיו יד שניה"

לא מהססת. מגיע לי, אני יודעת ואני כל כך רוצה.