אינסולין

הוא אמר שאני יכולה לתת לו שם

רציתי אבל לא הצלחתי

לפעמים הוא דאדי שלי ואני רק רוצה לכרוע תחתיו, להניח ראש על הברכיים, לשאוף עמוק את הריח שלו ולהצטנף. שם אני מרגישה בטוחה, יכולה להרפות ממחשבות ופחדים כי אני יודעת שיש מי שישא אותם עכשיו בשבילי. 

לפעמים הוא בייב, יקר ואהוב. אז אני רוצה לעטוף אותו בכל האהבה שלי, להקשיב, להאכיל, לחבק חזק חזק וללטף כל פינה. והלב שלי פשוט יעלה על גדותיו.

ולפעמים, הוא דום אנוכי ואכזר. מצווה, מסובב, קושר ומכאיב. מצמצם אותי לצורך, לפעולה, עושה אותי שלולית.

ובאמת, אני צריכה את כולם

רק כשהוא לא יכול או לא רוצה

זה כואב

ממש