אינסולין

קשה להוריד אותי על הברכיים

כלומר, לא קשה קשה. כי בתכלס מספיק פוווו קטנטוש ואני כבר מתקפלת (ובואו, הברכיים כבר לא מה שהיו פעם...)

אבל אני גאה

גאווה שהיא לא היבריס אלא מהות וניסיון נצבר. כזאת שמושרשת עמוק ולכן קשה לשחרר אותה.

גאווה מהסוג הזה היא לא לכל אחד. היא דורשת קילוף והפשטה, הרבה בטחון, סבלנות, ערנות של טורף וסיבולת מברזל.

וגם אז,  רק לפעמים, היא מוכנה לאפשר לי לכרע ברך.