אינסולין

בערב הרגשת שאני בנמוכים.

יכולת לקחת אותי למסעדה קרניבורית שאתה אוהב, להכריח אותי לאכול בטטה עייפה ולצפות בך בעיניים כלות. במקום זה פינקת אותי במסעדה צמחונית ופלצנית (כמו שאני אוהבת) ונתת לי לבחור מה שאני רוצה, גם בשבילך.

פייר? התרגשתי. יותר מהתרגשתי, נמסתי והייתי צריכה להרגיש אותך, להודות עלייך. אז בין המנות אחזתי בכפות הידיים שלך בין שלי , הנחתי עליהן לחי, נשקתי להן, לקקתי בהסתר.

"לא הבנתי. את מתביישת? תורידי את הידיים"

צודק.

באמצע מסעדה צימחונית פלצנית, ביינות לבורגנים בגיל המעבר, פולנטת כמהין מחוות חופש פוסט אורגנית וכוסות יין מפוצצות בעפיצות וטאנינים.

אכלתי לך את האצבעות.

לא נשארנו לקינוח.