סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג שלי - ברוק

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 21:43

באתי אליה.
הכנתי לה קפה והיא נתנה לי לשבת לידה על הספה בזמן שהיא שותה אותו.
היא דיברה איתי על כל מיני דברים והקשבתי לה, בזמן ששלחה אלי את הרגליים וציפתה ממני לעסות אותן ולנשק.
אני ממלא את התפקיד שלי, להיות לשירותה מתי שהיא רוצה כמה שהיא רוצה.
אני מתעלם מהרצונות שלי, למרות שמקווה שהיא תחליט שמתחשק לה לעשות איתי כל מיני דברים שעולים לי לראש.
אני מקבל את הרצונות שלה בכל כולי.
ואחרי זמן מה היא רצתה שאני ארד לה, והתרגשתי.

היא אף פעם לא נגעה בי אלא אם זה כדי להכאיב.
באיזור האיבר שלי היא לא נוגעת בכלל, בתור עיקרון.
יוצא לנו גם לעשות סקס, כשאנחנו עושים את זה הפואנטה היא הסיפוק שלה בלבד, והיא לא מרשה שאגמור בכלל בבית שלה.
בכל פעם אני צריך לחכות עם זה למתי שאגיע הביתה, וזאת נהיגה בין עירונית.

עם כל מה שנאמר, קיוויתי מאוד לסקס בהמשך, בזמן שירדתי לה עכשיו, מכל הלב.
מה שהיה מול הפרצוף שלי היה מפתה מאוד. זה קרא לי.

אני הייתי על הברכיים והיא ישבה בכיף על הספה, מתכתבת בטלפון, עם טלוויזיה ברקע.
שמעתי מאחורי את הפרקים נגמרים ומתחילים.
ניסיתי שלא לחשוב על זה, לא להתערב בעולם שלה. התפקיד שלי הוא רק לרדת לה.

אחרי המון זמן (בערך שלושה פרקים, כנראה שעה) חשבתי אם כדאי לי לפנות אליה או לא.
לא ידעתי אם זה ממקומי.
מאוד רציתי הזדמנות להיכנס. זה מאוד מפתה. ניסיתי שלא לחשוב על זה אבל אני עמוק בתוך זה.
אני מנצל את החשקים ומוציא אותם על זה, עם הלשון שלי - להביע בפני מה שמולי את הרצון והנכונות שלי לענג אותו.
בשיא התשוקה, לחשתי: "X" (לא אגיד את השם שלה)

היא לא ענתה.
"X!"
היא אמרה "מה?"
אמרתי בלחש: "את תרצי שנעשה עוד דברים או שאת מעדיפה רק את זה?"

היא אמרה: "אני חושבת שהיום אסתפק רק בזה".
הלב שלי דפק, כמעט התבאסתי, אבל אני רוצה למלא את תפקידי.
אמרתי: "אפשר לסיים? או שתרצי שאמשיך?"
היא אמרה: "תמשיך".

אני מסתכל על זה מולי, ומלקק, מנשק ומוצץ את זה בכל כולי, בידיעה שלא רוצה את הזין שלי.
צופה בזה מתענג ממני, וקשה לי מאוד להתעלם מזה שאני מרגיש לא מסופק.

.

היא התנהגה בצורה הזאת כי היא ידעה שסירוב זאת פנטזיה שלי.
תמיד רציתי לנסות את זה. ולמרות שפעם לפני זה כשנפגשנו אמרתי במפורש "מה אם אני רק ארד לך ולא תתני לי לעשות משהו מעבר",
משום מה לא ציפיתי לזה, ובודאות לא שלטתי בזה, וזה היה מלווה בכאב.
ומה שמצחיק בפטיש הזה, זה שאני מאוד מקווה שהיא לא תסרב לי, אבל... אני מאוד מקווה שהיא כן תסרב לי.

והחל מהסשן הזה אני יודע שזה אמיתי... כמו הכאבים בלשון שחוויתי ביום שלמחרת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י