לפני 7 חודשים. 31 במרץ 2024 בשעה 13:51
אני לא יודעת למה בזמן שאני משפשפת את הסיר בתנועות ניקוי מונוטוניות, עולה בי המחשבה על מרחב המחיה האישי שלי. האם הוא רחב מספיק? האם אני שומרת על גבולותיו ומונעת מאחרים לחמוס חלקים ממנו?
מצד אחד הורים, מצד שני ילדים, כולם מתחרים על פיסת תשומת לב ואיכפתיות, דורשים את חלקם פיזית ורוחנית, מעלים מולי הר של ציפיות. אני בכוונה לא מכניסה לדיון את העולם החיצון, עבודה, חברים, מקום מגורים, מדינה. כולם זקוקים לי בדרך זו או אחרת, ואני, מן הסתם, זקוקה להם, אבל כמה מרחב נותר לי להגשים בו את עצמי לגמרי? להיות אני לחלוטין כשהשיפוטיות הפנימית והחיצונית ממני והלאה?
