אין סיבה להסס ואין צורך בזהירות יתרה מפני צעד שאולי יתברר כלא נכון,
כי אין דבר כזה "לא נכון".
צעד שלא יביא למקום המקווה, נכון גם הוא, ובא ללמד משהו.
אולי הוא בעצם הנכון למרות שנדמה שהוא לא כזה?
אם אפשט את הדברים, הרי שהמשפט "לקפוץ למים" הוא זה שאציע.
***
ובהרחבה:
אין טעם להסתכל אחורה בזעם או להתרפק על הימים ההם כי הם היו כל כך טובים. האם אני מתחרטת על בחירות שעשיתי שלא תמיד השקעתי בהן בדיקה וחקירת עומק?
כבודו של העבר במקומו מונח והחלטות שהתקבלו אז היו כנראה טובות לאז.
האם הן היו שגויות? אין דבר כזה. גם אם הן לא הביאו לתוצאות המקוות, הן היו הבחירה הנכונה, בחירה שבאה ללמד אותי משהו, גם אם על דרך השלילה.
מה שאנחנו תופסים לפעמים כשלילי הוא לאו דווקא שלילי בדיעבד.
בכל מקרה, בזבוז אנרגיה להסתכל אחורה.
אם רוצים שצמח יגדל בריא וחזק יותר, צריך לפעמים לחתוך לו ענפים ולצמצם אותו כדי שישקיע את כל האנרגיה שלו בהתחדשות. כך גם תפנית בעלילה שמרגישה כמו שבר גדול, יכולה להתגלות כחסד שממנו צומח טוב.
