מדי פעם חולפת במוחי מחשבה אודות הדורות הקודמים שכבר לא איתנו. מה היו אומרים אנשי העליה השניה והשלישית מייסדי הישובים והחקלאות בעמק, על הכוונה להפוך את רמת דוד המרעיש במטוסיו, לנמל תעופה בינלאומי, מרעיש הרבה יותר? מה הם היו אומרים על הרס החקלאות המתוכנן, על שברון הלב של תושביו, על הרעש, הזיהום והצביון המתחלף מירוק מרענן לבטון אורבני? אני חושבת הרבה על אמני המילה הכתובה והזמר העברי הישן, זה שנשען על מקורות רחוקים בערבות הדנייפר ובהרי האטלס. מה הם היו כותבים היום?
***
מאיר אריאל, 25 שנים למותו.
ומה נעשה בלי אהוד?
***
בלוז כנעני
מילים ולחן: אהוד בנאי
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זהו זמן שגעון
מהומה עד אין קץ
ובכל רגע חדש
פורענות לא עלינו
והכל חי ברשת הכל מתפוצץ
ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת החושך גובר כאן
האור שלך מאיר עדיין זוהר
זה סיבוב הופעות מקומי
אתה יודע
אותו שיר כאב הולך וחוזר
ובאופק אחר
סביב שולחן השבת
יושבים כולם יחד
גם אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס בודד
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר
ומילים כמו שלך
אף אחד לא אומר כבר
הנר שלך מאיר עדיין בוער
ובאופק אחר אחרי הופעה
נעביר בסיבוב זר קוצים ריחני
שלוות עולמים
פרדס חנה כרכור
אקליפטוס ענק
שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
הנר שלך מאיר עדיין בוער
***
