מאחר וביקרתי בלא מעט חדרי מלון במקומות שונים בארץ ובעולם, וקשה לזכור איפה הייתי ומתי, התרגלתי לצלם כמה תמונות מיד עם הכניסה לחדר. אני תמיד מחפשת מקומות מיוחדים, רצוי קטנים ומשפחתיים, ובעלי אופי מיוחד, אך גם מתפשרת כשאין ברירה. מתפשרת עד גבול מסוים כי עברו הזמנים של הוסטלים ומקלחות משותפות, בוודאי עברו הזמנים של לילה הזוי על ספסל בתחנת רכבת בגלזגו בחברת שיכורים.
את מלון "הנסיך הקטן" בעיר באדן-באדן בגרמניה, בחרתי בגלל מיקומו הנוח במרכז העיר ולא חשבתי שהם יהיו שם כל כך מוגזמים. מוגזמים בעיצוב, אני מתכוונת. הם שימחו כששדרגו אותי לחדר מפנק במיוחד, ודאגו שלא יחסרו לי כריות.
הייתה פינת ישיבה נחמדה ורהיטים לבנים, את הוילונות אספו חבלי משי כבדים כמו של פעם, וחדר השירותים צעק וינטז' בכל הכוח.
את הקירות בחדר, במסדרון ובחדר ארוחת הבוקר כיסו ציורים מתוך הספר המפורסם.
אמנם הנסיך היה קטן, אבל אני הרגשתי שם כנסיכה גדולה.
