שלושה חודשים.
שלושה חודשים היום.
שלושה חודשים שאני שלך, בלב, בראש, בגוף ובנפש.
שלושה חודשים שהחיים שלי השתנו והפכו להיות בשליטתך.
שלושה חודשים שאני מרגישה בפעם הראשונה בחיי שבירה, לעיתים חסרת אונים ומצד שני בטוחה, חזקה, בלתי ניתנת לניצחון,
והכל בזכותך.
שלושה חודשים שאני מרגישה שהעולם שהכרתי לא קיים יותר, מכל כך הרבה סיבות אבל בעיקר מהסיבה שנקראת אתה.
תודה שלקחת אותי אלייך, שעשית ועדיין עושה בי כרצונך, תודה שהפכת אותי לשלך, לבלעדית שלך, תודה שניקית ממני את האגו (כן אדוני, יד עוד לנקות, משפילה מבט)
תודה שאתה גורם לי בדרכך להרגיש כל כך אהובה ומוגנת.
תודה שהאטת לי את הקצב כי במקום לרוץ אני עוצרת ומסתכלת … על הדרך ועלייך!
תודה שאתה מלמד אותי להתאים לך, לקצב שלך לחיים שלך.
תודה שאחרי שנים שחשבתי שהתחושה הזאת לא קיימת יותר החזרת לי את התחושה שאני מאוהבת עד מעל הגג
ובאותה נשימה מבוהלת ממך ברמת הזהירה.
תודה שאתה האדון שלי זה שבכלל לא ידעתי שאני זקוקה לו אבל מסתבר שבתוך תוכי חלמתי שתגיע.
אני שלך אדוני
בלב, בראש, בגוף ובנפש
יותר ממה שתוכל לדמיין.
הרכוש שלך!