שיר מסע

מאז שכתבתי כאן פעם אחרונה. 

יוצא שאני כותב כאן רק כשהלב שלי שבור. והנה זה קרה שוב, באחת התקופות שלא ציפיתי שזה יקרה בהן.

יצאנו רק חודש אבל היא נכנסה לי ללב בעוצמה. היא הייתה הבחורה הכי מיוחדת שהכרתי בחיי. וזה כואב.

אבל אני חזק משהייתי איי פעם. עברתי תהליך משנה חיים, והנה אני מתמודד טוב מאיי פעם. זה קרה רק אתמול בלילה, והתעוררתי בבוקר לפתח את העסק שלי ולקדם את החיים שלי כשגרתם הלא שגרתיים.

עייף וכואב לי אבל אני יודע שזה לגיטימי, ואני ממשיך.

אני לא חושב על הבאה שתבוא. זה לא מעניין אותי ולא בא לי. בא לי רק לשבת פה בשקט ולספוג את הכאב. להכיר בו ולקבל ממנו את המירב - כי הכאב הוא המפתח לגדילה* ואני סופג אותו במקסימום שאני מסוגל אליו, וממשיך.

בכל אופן, בנימה חיובית וכאובה זו - אם למישהי בא להתקשקש קצת אני אשמח. זה לא במטרה לכלום, זה לא משנה הגיל, זה לא משנה שולטת או נשלטת. פשוט שיחות עם בנות תמיד גורם לי להרגיש טוב יותר וזאת הזדמנות לנצל את הכאב לדברים טובים כמו להכיר אנשים חדשים.

מי שמתחשק לה שלחי הודעה. שיחות מעניינות מובטחות

* בטעות רשמתי לגלידה ואז תיקנתי ואז הבנתי שהכאב הוא גם מפתח לגלידה בתכלס

מכירים את המשחק הזה שיש 2 קבוצות של אנשים שמושכים חבל, כל קבוצה לכיוון נגדי, והקבוצה המנצחת זאת הקבוצה שהצליחה למשוך את החבל עד לנקודה מסויימת?

אז זה מה שאני מרגיש כרגע.

יש בתוכי מלחמה - 2 קבוצות שמושכות חבל לכיוונים מנוגדים -

קבוצה אחת שרע לה, רוצה לבכות, איבדה את המשמעות לחיים ורק רוצה לקחת בקבוק וודקה ולאבד את זה.

הקבוצה השנייה מלאה באופטימיות. יושבת באיזה מקום יפה מסתכלת על הכוכבים, נהנת מהרגע, מההווה, שוכחת מהצרות שלה ומחכה למחר בהתרגשות. 

2 הקבוצות נמצאות אצלי במקביל, וכל אחת מושכת את החבל לכיוון שלה. לפעמים הקבוצה הראשונה מושכת חזק יותר ומנצחת, ולפעמים הקבוצה השנייה.

עכשיו החבל נמצא באמצע ו2 הקבוצות שוות בכוחן. אז כל מה שנותר לי זה להמשיך את החיים, ואני כבר אגלה מי ינצח בסיבוב הבא.

Stay tune

החיים בעיניי הם שקר אחד גדול
או אמת אחת גדולה.

למה אני מתכוון?
אני לא מאמין בשום דבר אלוהי שמכוון אותנו.
כל משפט שאומרים בשביל לגרום לנו להרגיש טוב יותר כמו - "הכל לטובה", "סמוך על היקום" וכו' הם רק דרכים נחמדות לגרום לנו להרגיש טוב יותר עם עצמינו בעולם שכולו שקר וחסר תכלית.
אז למה אני אומר שהעולם הוא אמת אחת גדולה?
דווקא מהסיבה שהעולם הוא שקר.
ואם העולם הוא שקר מוחלט ואף אחד לא באמת יודע מה האמת, ואולי בכלל יש יותר מאמת אחת, ואולי בכלל יש כאן משהו שאנחנו, כבני אדם, לא מסוגלים בכלל לתפוס, אז אני בעצם יכול להאמין למה שבא לי.
אני בעצם יכול ליצר את האמת שלי.
שמעתי משפט לפני כמה ימים - "אם הכל שקר, אז תאמין לשקר שעושה לך טוב".
אז אני לא הבן אדם שמסוגל להאמין לשקר שעושה לי טוב.
במשך שנים כבר אני מנסה להאמין באיזשהו כוח עליון.
בתור דתי לשעבר, אני זוכר כמה זה מנחם לדעת שיש משהו שמכוון אותי בעולם הזה ודואג לי, ומאז שאני מאמין ב"כוחי ועוצם ידי", העולם הפך להיות קצת אפל בשבילי.
כי קשה לחיות עם ההרגשה שאין מטרה לעובדה שאתה כאן.

אל תבינו אותי לא נכון, יש לי אמונות כאלה ואחרות.
אני מתעסק ברפואה ואני מאמין שאני עושה טוב, אבל גם על זה חשבתי המון עם עצמי.
אני עושה טוב? האם מה שאני עושה זה באמת דבר טוב? הרי כולם ימותו בסוף גם ככה. אני פשוט נותן לאנשים עוד תקופה מסויימת על כדור הארץ.
אולי אני עושה דבר רע?
ביהדות זה נקרא "נפטר" כי הבן אדם נפטר מהעולם והגוף הגשמי, ועכשיו הוא עולה במדרגות הרוחניות אל עולם הנצח - "עולם האמת".
אז אני כן מאמין שאני עושה משהו טוב, אחרת לא הייתי עושה את זה.
גם היטלר האמין שעשה מעשה טוב. אני בטוח בזה.
אז מה היא האמת?
מה שאני עושה?
מה שהיטלר עשה?
שניהם?
או שהכל שקר?
או שאולי, רק אולי, זה הכל בראש שלנו. והכל הוא תוצר של המחשבה שלי?
מה אם אתה או את, מי שקורא את זה עכשיו - מה אם כל מה שאני כותב כאן זה כי אתם החלטתם שזה מה שאני אכתוב כאן?

קיצור אני יכול להמשיך ככה עוד שעות חח
מוזמנים להביע את דעתכם ואני אקח את מה שתגידו בערבון מוגבל.

אגב, היו כמה שהגיבו לי או כתבו לי בפרטי לגבי הפוסט האחרון ולא עניתי. אני סתם כותב לעצמי פה כרגע כמו יומן אז אל תקחו אישית. אני אענה יום אחד. באמת! (או שאני משקר?) תחליטו בעצמכם.

אני מניח שהסיבה העיקרית שנפגעתי ממך היא כי כשאני בחרתי בך את לא בחרת בי בחזרה.

תמיד אהבתי אותך. לא בקטע זוגי, אבל תמיד היית עמוק בלב שלי. כבר מהשיחה הראשונה.
מדהים איך הפכת להיות כל כך קרובה כל כך מהר מסתם פוסט שלא באמת חשבתי שיצא ממנו משהו.
עברו הימים, הכרנו אחד את השניה ברמה שלא הכרתי אף אחד אחר בחיי.
כל יום היינו יחד, כל הזמן. הייתי אצלך בבית כל היום ואז כשחזרתי לבית שלי עוד המשכנו לדבר בטלפון.
כל הזמן היית בראש שלי, ואני יודע שגם אני הייתי בשלך.
אני זוכר את הפעם ההיא שלא שלחתי לך הודעה במשך 3 שעות, סתם בשביל לראות איך תגיבי, ואת אמרת לי "תקשיב לא דיברנו 3 שעות וזה הרגיש כמו נצח".
את צודקת, היינו קצת מכורים.
הגיע עוד אחד מהימים שעזרת לי לעבור קושי שלא ידעתי איך הייתי עובר אותו בלעדייך, והלב שלי, באופן דיי טבעי, הבין שאת האחת שהייתי צריך כל חיי.
השתדלתי לא לתת לזה להשתלט עליי כי ידעתי שאת לא רוצה את אותו דבר. אבל כשהבנתי שמפה אין דרך חזרה, אמרתי לך שאני בוחר בך.
ואת לא בחרת בי בחזרה.
האמת היא שאת בחרת בכל אדם אחר שהוא לא אני.
"אתה לא הטעם שלי, אני לא אוהבת את איך שאתה נראה, את איך שאתה מריח ואני לא רואה את עצמי בונה איתך בית".
לא חשבתי שזה יפגע בי כי תמיד היה לי ביטחון עצמי גבוה, אבל איכשהו זה נכנס לי עמוק מתחת לעור, לבשר, לעצמות וזה תקוע שם כבר תקופה.
לפני כמה ימים מצאתי את עצמי אומר לחבר "אני מקנא במי שהיא תבחר להיות איתו".
את אישה מדהימה, אני באמת רואה אותך ככזאת. במשך תקופה ארוכה קיוויתי שתשני את דעתך ותבחרי בי בחזרה וזה לא קרה.
ואני עובר עכשיו תהליך עם עצמי, תהליך קשה וכואב שיעזור לי להחלים ממך, לקבל את העובדה שבחרת במישהו אחר שיהיה לצידך ויעביר איתך את שאר החיים.
אני אוהב אותך
והלוואי שהיית פה עכשיו בשביל לשמוע אותי אומר לך את זה
אבל את לא תשמעי אותי אומר לך את זה,
כי את בחרת
להיות עם מישהו אחר.

כשהייתי קטן ועברתי תקופות מאתגרות הסתכלתי על מבוגרים ממני עובדים כל יום ותהיתי לעצמי "איך הם עברו את כל מה שאני עובר ועדיין מסוגלים לעבוד כל יום?"

ועם הזמן הבנתי.. שלא הייתה להם ברירה אחרת.

החלטתי להדליק נרות חנוכה!

אחרי בערך 12 שנים שהתרחקתי מזה כמו מאש (🥁)

מה השתנה?

לפני 12 שנים חזרתי בשאלה ועזבתי את הבית וכל מה שהיה קשור לדת היהודית עשה לי רע מאוד, ןהחגים נתנו לי הרגשת בדידות. 

היום אני חיי כמו רווק ממוצע, ואני מחכה לאישה שתהייה המשפחה שלי בשביל לשנות הרגלים ולחיות כמו איש משפחה

ולאחרונה עלתה לי השערה - מה אם אני אתנהג כמו איש משפחה כבר מעכשיו? 

מה אם אני אמלא את החוסר שבי בעצמי?

אז החלטתי לקבל את עצמי כמשפחה שלי! 

ואולי אז תבוא האישה שתצטרף למשפחה 🙂

אני לא יודע אם הרעיון הזה מונפץ, אבל זה מרגיש נכון.

אף אחד לא אמר שאני חייב לבחור בדת שנולדתי אליה.. תכלס לא אכפת לי שהאישה שלי תהייה נוצריה אם היא תהייה כל מה שחיפשתי

שיהיה חג שמח!

אבל יש לי שליטה על איך שאני מגיב לזה"

משפט שאמרתי ממש היום למישהי לפני כמה שעות,

ופתאום הבנתי

שעוד לא הפנמתי אותו בעצמי

אני רוצה להיות חשפן

עד סוף 2025

מישהו יודע מה צריך לעשות בשביל זה?

שאתה צריך לבחור מי ישאר בעבר שלך ולא ימשיך איתך קדימה במסע החיים.

זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, ואני לא הבן אדם הראשון שזה קורה לו. גם לאחרים סביבי היה את הזמן הזה והם החליטו להשאיר אותי בעבר שלהם.

לפעמים אתה משאיר אנשים בעבר כי משהו לא מסתדר או לא נעים במערכת יחסים שלכם.

ובמקרה שלי - אני מחליט לעזוב כי האהבה שלי גדולה ממה שאני מסוגל להכיל. אהבה ענקית שלא מתממשת.

תודה עלייך בחיים שלי,

תודה שעזרת לי להתגבר על התקופה הקשה בחיי.

תודה שהוכחת לי שאני עוד מסוגל לאהוב בסדר גודל שכזה.

תודה שהוכחת לי שיש אנשים בחיי שמגיע להם שאתיז כל טיפת דם שאני מסוגל בשביל להשאיר אותם בחיי.

אבל עוד טיפת דם ואני אאבד את אנרגית החיים שעוד נשארה לי, והנקודה הזאת לא טובה לאף אחד מאיתנו.

אז את תשארי בעבר שלי, לפחות כרגע.

May we meet again

החברים נהנו, אני נהנתי.

מי רוצה להגיע לערב קוקטיילים?