שיר מסע

הכרתי את האישה המושלמת. בחיי!

הכי יפה שהכרתי.

יש בה את כל מה שחיפשתי.

היא מצחיקה, חכמה, מלומדת, עם ראש על הכתפיים. 

היא גרמה לי להתאהב בה כבר פעמיים.

נקשרתי אליה כל כך,

איתה הייתי פשוט שוכח,

את עצמי ואת כל העולם מסביבי. 

היא הייתה כל מה שחיפשתי.

האישה הכי יפה שפגשתי.

היא הייתה מבית טוב, ומשפחה שדאגו לה.

אבל יום אחד היא אמרה שהקשר שלנו כבר לא מתאים לה.

היא כל הזמן אמרה שכואב לה ומפריע לה ושהיא לא כל כך מוצאת את עצמה,

איתי.

אז היא החליטה לעזוב אותי. 

ולא משנה כמה ניסיתי,

זה פשוט לא עבד.

ועכשיו כשהיא לא כאן אני מרגיש כל כך לבד.

גם בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה,

היא עזבה והשאירה אחריה הרס רב.

היא הייתה קצת מורכבת, לא אשקר,

מאמין שיקח עוד זמן עד שאתגבר.

אהבתי אותה כמו שלא אהבתי מימיי.

מקווה שיום אחד היא עוד תחזור אליי.

היא אמרה שלא הערכתי אותה,

אם היא רק הייתה יודעת כמה אהבתי אותה. 

ואני בן אדם עקשן,

התמכרתי אליה כמו נרקומן.

המשכתי לנסות להחזיר אותה כל הזמן,

עד שנמאס לה ואמרה לי ללכת מכאן.

ואני ניסיתי בדרכים אחרות עד שהיא אמרה לי "אני לא רוצה לשמוע ממך יותר לעולם".

עד עכשיו אני מאמין שזה יכל להיות הקשר המושלם.

ואני יכול להשבע,

שאהבתי אותה כמו שלא אהבתי מעולם. ❤️