אהבתי אותך. עדיין אוהב. שאלוהים יעזור לי אני עדיין אוהב. הייתי רוצה שתסמכי עליי כמו שסמכתי עלייך. שתאהבי אותי כמו שאהבתי אותך, שלא תקנאי בכל נקבה שנושמת לכיווני. שלא תתני לפחד שלך לעוור אותך ממה שאת יודעת עליי.
אני חושב שעליתי על זה שבגדת בי ושיחקת אותה קורבן. באותו הרגע כל כך סמכתי עלייך שלא חשדתי בכלום. למרות שכל הסימנים היו שם. בחרתי להתעלם. כי אהבתי אותך והאמנתי בך.
שישי בלילה. בלי הילדים שלי. זה היה הזמן שלנו. היינו הולכים לישון יחד. הייתי עוטף אותך. אני כזה גדול ואת כזו קטנה. אני מתגעגע למגע שלך. לא לכל מגע. למגע שלך.
ניסיתי לשלוט בי, לשלוט בבחירות שלי, בהעדפות שלי ובסוף בסוף? גם במחשבות שלי, במציאות שלי, בפירוש שלי של המציאות. רצית שכל זה יהיה שלך.
רצית איש חזק, דעתן, אסרטיבי ובעל יוזמה אבל שכל המחשבות שלו יהיו בדיוק המחשבות שלך ולא מילימטר הצידה.
את מחפשת משהו שלא קיים. צר לי עלייך. את גוזרת עלייך להיות לבד לפחות עד שתעבדי על זה עם איש מקצוע.
הייתי מוכן לחכות איתך, לתמוך בך, להיות שם איתך אבל לך קשה עם עצמך. את מגזלטת אותי אבל גם את עצמך.
הבהרת שזה סופי. שלחתי לך הודעה ארוכה כאורך הגלות על מה שאני חושב עלייך. אני יודע כמה את שונאת הודעות ארוכות אבל לדבר איתך אי אפשר אז לא הותרת לי ברירה.
חסמתי אותך בכל מדיה אפשרית. למרות שמה שבאמת בא לי זה לתפוס אותך ולחבק אותך חזק. את לא רוצה את זה. כשנפרדת ממני ניסית לנשק אותי, ברוב חוצפתך. ואח"כ אמרת שרק ניקח כמה ימים לחשוב אבל לא אמרת על מה. ואז אמרת שכל זה לא משני כי זה בלתי הפיך.
את רעילה לי אבל אני עדיין אוהב אותך.
חסמתי אותך בשבילי, לא בגללך.
היי שלום
