המושבניק

שאלון נחמד שנותן אינדיקציה למי שבאמת קורא את הבלוג 😉

איפה לדעתכם עובר הגבול בין קינקיות לבדסמיות?

מתי אדם מבין על עצמו שהוא בדסמי ולא רק קינקי?

אחרי חיסול נסראללה (אם באמת הוא מת)

וכל הבכירים

והביפרים

והווקי טוקי

נפל לי האסימון

צהל פשוט עושה מה שכל רשתות הקניונים והחנויות עושים בחגים

מבצע חיסול כאסח לפני החגים 🤣

נ.ב

אבו בקלוואה תיזהר

אתה הבא בתור 😉

אז סופש בצפון

כמובן שיש חיסול אז קדימה לילה של התקפה

ומתחיל ויש פיצוצים באוויר

קולות של ירי טילים

בומים על קוליים

אני אמור לחשוש, לפחד

אבל משהו לא בסדר איתי

אני מרגיש שזה כאילו אני בסרט של

Star wars

וזה מגניב

והקטע שאזעקה אחת במרכז מכניסה אותי לסטרס לא נורמלי

אני צריך להיבדק?

🤣🤣🤣

כן, זה שוב אני

מוציא את התסכול...

11 חודשים, אנחמו מוכנים למלחמה

הצפון מוכן

או איך שהצפונים אומרים, ידענו

ש- the winter is coming

והנה הוא הגיע

מחג האיד אל ביפר

להפגזות

סוף סוף העיניים על הצפון

והנה לא הייתה מדינה מקו חיפה צפונה

אבל תאמינו לי

כל החברים והמשפחה מהצפון ששם אומרים דבר אחד

היינו מוכנים לזה

עם עצבי פלדה וליריאנית 😉

זה מפחיד

אבל

רק שימשיכו בתקיפות

שייגמר הסאגה של השנה האחרונה

שלא סופרים אותנו

והנה

אחרי יומיים, שלושה של תקיפות והפגזות

פתאום

קולות של למתן את צה"ל

קולות של הפסקת אש

שוב יורקים בפנים של הצפון

שוב משתינים עליהם ואומרים שזה גשם

אבל

הצפון לא פראיירים

כי תזכרו

The north remembers

ותזכרו גם ש-

The lone wolf dies but the pack survives

הזייה

פשוט הזייה

11 חודשים אתה מתכונן לזה

מכין ומכין

דוחף אוכל, שתייה לממד

מוסיף נטפליקס, אינטרנט, גיטרה, משחקים

הכל נטו כדי שהממד יהיה מוכן ואתה תהיה מוכן ליום פקודה

והנה היום פקודה הגיע

אבל אתה לא שם

אתה בקצה השני

בעולם אחר

העולם שלך עולה בלהבות

האנשים הכי קרובים מופגזים

מקומות בכתום בצד המסך

מקומות שרק מי שבסביבה מכיר

מקוצות שכוחי אל שהפעם הראשונה שמזכירים אותם זה עכשיו

ואתה בעולם השני

בטלפון ובהודעות אתה מדבר עם הבית

עם הלב

שאומרים לך שבחיים לא שמעו מסיבה כזו

בומים כאלו

אבל אתה יחסית מוגן (יחסית כי מי מוגן היום?)

והם בקו האש

כל מה שעובר לך בראש זה לעזוב את הכל פה

ולרוץ לממד

איפה שכל האקשן קורה

כי מה זה להיות במקום שסידרת לעצמך כמעט שנה

שמופגז

מאשר להיות במקום שאולי יהיה שם משהו, ואם כן אז במקלט מסריח ים אנשים שאין מושג מי אלה?

אז אתה מדבר והמשפחה שלך חושבת שמשהו לא בסדר איתך

לרוץ לתוך האש?

בגלל אשמה שאתה לא שם?

בגלל רצון להיות שם?

לא!

כי אתה מרגיש שזה הרגע לו חיכית וזה המקום שבו היית צריך להיות

אז אתה קובע עם חברים בעולם האחר

לצאת

להתאוורר

אתה מחכה לאוטובוס בתחנה ונכנס לסרטים מה ייקרה עכשיו

אתם מגיעים לפאב

על הכביש

ואתה מקווה שנם לא ישימו לב שאתה קופץ מכל רטט בטלפון

מכל אופנוע/אמבולנס שעובר

אתה חוזר באוטובוס ובמקום ללכת לדירה

אתה מתקדם לפארק

הולך בפארק והעצים סוגרים עלייך

הולך ושומע שקט

וזה שקט מפחיד

הכל מואר

אבל פחד

אז אתה מתיישב וכותב

כי מה יש עוד לעשות ב-12 וחצי בלילה

בפארק בעולם שמרגיש שרחוק ממך

ושאתה מעדיף להיות בעולם מלחמה?

מכירים ליבי במזרח...

אז כרגע ליבי בצפון בממד ואני במערב רמת גן 😅

הסיפור מתחיל בכך שצריך להחזיר את הרכב לנהריה

אז ככה:

שני דרכים לנהריה

אחד פחות קרוב למקום שצריך בנהריה

אחד בטיפה יותר רחוק

בדרך הרחוקה זה עובר בצומת שהופגזה לא מזמן ובכביש שמצדיו בניינים שרק לפני שבוע 

אחד הבניינים אכל כטב"מ

בדרך הרחוקה הכטב"מ יורט על הכביש והרסיסים הרגו לפני חודש...

כן, זו המציאות

לחשוב מאיפה לנסוע...

יאלה שנגיע לצומת שמפצלת את הדרכים נחליט

נוסע עם חלון פתוח כדי לשמוע אם היא תבוא...

טוב היום לא היה כלום

יאלה בכביש הקרוב

נוסע בכביש, מגיע לצומת ונותן גז

רואה את האיזור של הבניין שנפגע

וליד על הכביש יש את הרמזורים

ילדים מחכים שם ברמזור

יושבים ומחכים שייתחלף להם לירוק

הזייה...

אם עכשיו יש משהו הם צריכים להגיע לאיזור מוגן בזמן של חציית הכביש

והכל פתוח כאן...

ממשיך ומגיע ליעדי

חונה את האוטו ומתקדם ברגל

מסתכל במהירות על כל בניין

איפה אני יכול להתחבא אם היא תתפוס אותי...

כל האנשים עם אוזנייה אלחוטית

לא שתיים

כי צריך לשמוע אם היא תבוא...

זו המציאות בעיר הצפונית שלא פונתה...

עכשיו, הארגון מפוצץ את קריית שמונה, מטולה וכל האיזור כי הוא יודע שאין שם אנשים כי כולם פונו

אבל הוא מגביר קצב גם עם העיר שלא פונתה...

לא ברור מה המצב

מה יהיה

סתם מוציא עוד תסכול

עוד יום בעיר עם הריח של המלחמה באוויר...

אזרחי גוש דן

סליחה

אזרחי ישראל

בעקבות התקיפה, אנו שולחים מסר לכל אויבנו

ירי על כל מקום בגוש דן

סליחה

על ישראל

(מה יש לי??)

תזכה לתגובה חריפה

בהזדמנות זו אני רוצה לפנות אליכם

אזרחי ישראל

מחדרה בצפון ועד גדרה בדרום

כל אש שיכוון אליכם

תזכה לתגובה

אתם מוגנים

תודה לאזרחי המדינה השנייה

שאתם בשר תותחים ומגינים בגבורה על מדינת גוש דן

סליחה

ישראל....

למה החיים שלי מרגישים כמו המשחק "מלחמה"?

ולא

לא המשחק שמשחקים איתנו עכשיו פה בארץ...

אלא המשחק של הילדים

נו אתם זוכרים

מוציאים שני קלפים

הקלף עם הערך הגבוה יותר הוא המנצח...

כן המשחק הזה

טוב... אז עכשיו שכולנו באותו צד של ההבנה

אני אסביר..

במשחק מלחמה יש את הקטע הזה שאתה תמיש רוצה להיות בשליטה ולנצח בסופו של דבר

אבל גם כשיש לך רצף ניצחונות

( וואלה יצא לך רצף של AS, מלכה, מלך, נסיך)

אתה מתלהב

אבל עדיין יודע שעוד רגע אתה תוציא את הקלפים המעפנים (2,3,5...) ואז אתה נכנס לסטרס

למה גם כשיש רצף ניצחונות ככה, תמיד הטבע מחזיר למחשבות של הרצף הפסדים?

למה זה יכול פתאום לערער שאתה מפסיד הפסדון אחד מתוך מאה אלף ניצחונות?

והדבר ההזוי

שנגמרים לך ולפרטנר (לא פרטנרית במובן הזה.. סוטים 🤦🏻‍♂️) הקלפים

ישר אתם מאפסים מחדש וממשיכים לשחק

אז יצא מצב שממשיכים וממשיכים לשחק

ומה המטרה? להבין אם ניצחת או לא?

פשוט זה תמיד מעביר את הזמן שאין לך מה לעשות

מחשבת אגב

יצא למישהו לנצח מתישהו במשחק הזה? 🤔🤔

אז כן, למה מרגיש שהחיים שלי לפעמים הם משחק "מלחמה" אחד גדול?

ואיך יוצאים מהלופ?

5:30 בבוקר

הנה שוב מתחילות ההתראות

קם מהממד

רואה את המקומות האדומים של ההתראה בטלפון

"טוב נו... זה הכטבמ של הבוקר, יאלה חזרה לישון" 

שומע פתאום עוד ועוד בומים שלנו

"סוף סוף, יש מצב שעושים משהו?"

טוב... נפתח טלוויזיה

פותח, רואה מתקפת מנע

"סוף סוףף, יאלה התחלנו"

בנתיים אומרים בחדשות שסיימו את הגל תקיפה הראשון בלבנון

תוך כדי שכל המסך כתום!!!

טוב

נחזור לישון

כל הארץ חושבת שזה בוקר מיוחד ובלה בלה

ואצלי?

עוד בוקר של מלחמה

חזרה לישון....