המושבניק

עמיתי,

הנה את איתי

כל הזמן

ובאה אליי ברגעים הקטנים.

כרגיל היום נסעתי בשגרה שלי באוטו,

עמדתי כמו כל יום בפקק

ופתאום הופעת לי שוב במחשבות.

אני מסתכל לצד

ורואה את הקרניים של השמש.

את החום שלה

מלטפת את הפנים

ומחממת אותם.

ופתאום ראיתי אותך 

ראיתי את החיוך המדהים שלך,

שרק מקרין אור וחום.

הרגשתי אותך

שאת מסתכלת עלינו מלמעלה ומחייכת.

שאת רואה איך אנחנו נלחמים

ולא מוותרים עלייך לשנייה.

ואת עם כל האופטימיות

והטוב שבך,

מסתכלת מלמעלה

ולוחשת לי שהכל יהיה בסדר

שחייב להיות בסדר

ושהצדק יקרה,

לצערי לא ידוע מתי

ולא ידוע איך 

אבל ההרגשה שהצדק יקרה

מקיפה אותי פתאום

ומרגיש שאת פה איתנו,

אפילו לרגע קטן

מחייכת עם השמש,

מציצה בין העננים.

ושמחה,

כי את יודעת שאנחנו איתך

בכל רגע

ושאת איתנו.

תמיד