יש אי שם

אולי זה הלחץ הזה עכשיו, הוא עובר על כלל אנשי המשרד, אולי זה הדדליין הזה לסוף השבוע. אולי זה בכלל בגלל המחלה שהגיע כפרק א ואז המשך לפרק ב שפשוט הזיזה את המגדל הזה שנבנה. אולי זה הטיפול שהתחלתי, שאולי הגיע בגלל אותה מחלה ראשונה שאפשרה לי לרגע לעצור ולחשוב בתוך חיים כל כך מסודרים ומלאים שלא השאירו מקום לדבר. 

אני לא מעוניין בה, אבל משום מה מחפש באינטרנט מיטות כלבים ומדמיין את עצמי מתכרבל בתוך אחת כזו - ערום מלבד קולר.