שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש אי שם

לפני 8 חודשים. 27 בפברואר 2024 בשעה 16:00

הזמרת התקשרה, חזרנו הביתה ופשוט נצמדנו. נגעתי בה. ליטפתי, החזקתי, מחצתי. איבדתי שליטה ורק רציתי להיות בתוכה. עמוק. עמוק. עמוק.היא יצאה מוקדם לסידורים שלה. הלכתי להצביע וחזרתי לישון. הייתי גמור לגמרי. התגעגעתי לגוף שלה, אבל נתתי לה לישון שנ"צ לבד. היא גם היתה מותשת. עוד מעט. לא עוד הרבה. אגע בה שוב. אגע בה שוב. אגע בה שוב. 

אחרי שהלכה עלו בי בראש מחשבות שלא קשורות אליה, לא קשורות לאף אחת. הייתי קשור באסם ומישהי עם מגפי עבודה כבדים חלבה אותי. שמעתי את עצמי מתחנן ואותה אומרת לא. רציתי רק להצמיד שפתיים ברעב למגפיים האלה. היא הוציאה ממני הכל לתוך קערת האוכל שלי ו...

לא אני לא מבין איך זה מתקשר אחד לשני. אולי פשוט... הרצון הזה לאבד שליטה כך. פשוט לרצות בצורה העמוקה ביותר. בצורה חייתית. בלי יכולת לעשות כלום, רק להשתוקק, לגנוח, לרצות. 

היא מתנצלת על זה שהיא משגעת אותי. היא באמת משגעת. יש ימים בהם באמת קשה לי עם זה, יותר בגלל הריחוק שלה, בגלל שהיא מתעקשת שהיא לא יודעת מה היא רוצה. עם הדרישות אוכל להתמודד. תשגעי אותי. תני לי לגעת בך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י