בחצות חגגתי מסיבת סיום לגמירות שלי.
רציתי להזמין אתכם.
שתחגגו איתי מסיבת תסכולים.
שיהיה לנו (לא) כייף. 3 ימים של מירמור.
בסוף, מהדכאון, נרדמתי.
*******
רצה הגורל (שלי!) וחוסר מזל (שלו!)
שהפגישה הקרובה תהיה מאופקת על כוס קפה.
לא בבית קפה. וכוס (kus) לא יהיה בה.
אבל קפה יהיה.
*********
להנאתי, אני משוחררת מתכתיבים, הפעם.
מלבד קוקו. שזה ברור.
ולהיות חלקה מתחת לבגדים. שזה גם ברור.
או שבעצם, אולי שווה לי להתחיל לגדל?
***********
וכעת, שאני אדון לעצמי,
אני תוהה מה אלבש לכבודו?
אולי פיגמה טובה ומחממת
שהגוף יהיה נעים. רך וחם בתוכה.
או לעלות על גינס ועקבים
ולבוא מכבדת אבל קפואה קרח.
אז, מה יתסכל אותו יותר? יפיל לו את הזין?
מה יוריד את סף החרמנות?
קבענו. נעלה על פיגמה.
*************
גבר לא חרמן ולא להוט על זאת שמולו
זה שולט פחות טוב. הרבה פחות אסרטיבי.
וככה, כוחי בידיי. יהיה לי. קל.
ומי שולטת טובה בכל מזג אוויר? תנחשו?
אולי אני אעשה לו את זה חצי מבושל.
גינס עקבים ופליז. ציצי חם. כוס קר.
" ושהקפה שלך יחמם לי ת'גרון אדון יקר שלי.
שנוכל לדבר. לשיר?
ונעבור לרגע שבו אגנח. לך. באוזן.
עד שתחזיר לי את הגמירות שלי במיידי.
או. שתתחנן שאפסיק לטמטם לך ת'זין.
אלו האפשרויות כרגע מתוק שלי.
כלבה טובה. כלבה טובה.
כלבה? טוב, חה! :)
