אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

פה אני מפרסם דברים שאמורים להישמע טוב, ממים טיפשיים, רעיונות כיפיים שעלו לי, וthirst traps לפעמים.
לפני שנה. יום שני, 26 במאי 2025 בשעה 12:42

(מה שכתוב הלאה הוא פנטזיה, ולא קרה, מתואר פה שיבארי לא מאוד בטיחותי או מציאותי תתמודדו אני מפנטז)

קמנו בבוקר, ליום בלי תוכניות שקט ונעים. דיברנו על היום הזה אתמול, על התוכניות שלנו אליו, וסיכמנו על מילות וסימני ביטחון והגבולות. ולכן גם שהיא עוד הייתה רק חצי ערה ולא הכי מודעת למה שקורה סביבה כבר הרמתי אותה ולקחתי אותה לסלון, מניח אותה על הפוף הענק שלנו והמגבת  העבה שעליו. "מה קורה?" היא שאלה בקול חצי מנומנם שהורדתי את הפיג'מה ממנה וזרקתי אותה הצידה. "היום את פשוט צעצוע, זוכרת? זמינה בכל רגע לכמה שאני רוצה, מתי שאני רוצה" אמרתי בקול מתנגן  שאספתי חבלים מהתיק והתחלתי לעבוד. "אה... נכון" היא אמרה בשקט, מתחילה להסמיק קצת,  "אבל מה אם יהיה לי פיפי?" היא שאלה, טיפה נאנחת מההרגשה של החבל מתהדק סביב אחת הירכיים  שלה על שטף דם, אחד מהסימנים הרבים מסצנת האימפקט בתחילת השבוע..  "אז תעשי, יש מגבת ואני אנקה אותך. את חור שאמור להיות זמין כל הזמן" עניתי בכלילות, מסיים לעבוד על רגל ימין ועובר לשמאל.

אחרי זמן מה, הסתכלתי על היצירה שעשיתי. היא שכבה על הגב על הפוף, השיער החום היפה שלה ממסגר לה את הפנים עם הפוני החמוד הזה, ועיניים כחולות גדולות מסתכלות עלי חצי בהערצה, חצי בחרמנות וחצי במבט שאני כבר מכיר שאומר "בן זונה סדיסט מסריח, אני אוהבת אותך". פנים מלאות נמשים יפים ופה עם שפתיים מזמינות, שמעוגל לחיוך נבוך. חבל עטוף סביב הידיים שלה ומחזיק אותן היטב מעל הראש, חבל זהוב ויפה כרוך סביב העור העדין שלה, חזה ענק ויפה חשוף לאוויר, עם כתב שחור בעט לגוף מכריז "צעצוע לשימוש חופשי" על החזה שלה, "חורים פתוחים: פה, כוס ותחת" על הבטן החמודה שלה.

כל אחת מהרגליים שלה קשורה בצורת "פוטומומו", החבל הדוק סביב הירכיים העבות והיפות שלה, דוחף קצת את השומן לצדדים בדיוק נכון, כל אחד מהם מחובר בליין לרהיט אחר, מקבע את הרגליים שלה פסוקות לרווחה. כל ירך מכוסה בשכבה אחרי שכבה של סימנים כחולים, סגולים, ירוקים ואדומים מסשני אימפקט שונים, קנבס שאני משאיר עליו סימן אחר סימן, יצירת אומנות שמתפחת ומשתנה עם כל נשימה שלנו ביחד. על כל ירך גם התנוסס חץ גדול, כל אחד מצביע על חור אחר. אחד מהם הזהיר "יש לירוק על החור לפני השימוש".
חור קטן וכבר רטוב מציץ קצת מבין הרגליים, ממש מעל תחת עגול ויפה.

סידרתי קצת את המתחים, דחפתי קצת שיער מאחורי האוזן שלה, והלכתי להכין לעצמי כוס קפה. ישבתי על הספה ושתיתי אותה תוך כדי עיון בספר, מציץ מדי פעם עליה, מסתכלת עלי או על הטלוויזיה שהדלקתי לה. שמתי את הספר בצד והבאתי את כוס הקפה איתי. יד אחת מחזיקה בכוס, יד שנייה אוספת את השיער שלה, אמרתי "לפתוח פה גדול". הקטנה שלי ילדה טובה, צעצוע טוב, חור ממושמע ומסודר, אז שנותנים לה פקודה, היא מבצעת. היא פתחה את הפה ומיד כמעט נחנקה שהזין שלי נדחף לתוכו. במשך הדקות הקרובות היא נאבקה לנשום אוויר בזמן שהגרון שלה התרחב מעט, והסתכלה למעלה על המשתמש שלגם את הקפה שלו.

שנמאס לי, שלפתי את עצמי ממנה, ושמעתי אותה לוקחת נשימה עמוקה ומשתעלת קצת. עם מגבות נייר שהנחתי מראש ליד, ניגבתי את הסנטר שלה מהריר, וחזרתי להעביר את השבת שלי ברוגע. הדלקתי את הקונסולה שלנו ושיחקתי משחק קצר, מאוד מודע מזווית העין לחור הרטוב שהפיץ ריח בכל החדר, ברגע שקט בסיבוב היא מלמלה "תודה שהשתמשת בי" ועניתי לה בנוקשות, בלי לסובב את הראש אפילו "את חור, להשתמש בך זה המטרה שלך, אין על מה להודות. את לא אומרת תודה לסכין שהיא חותכת את האוכל נכון". הריח המגורה שהתפשט בחדר אחרי זה הכניס אותי למצב רוח, אז זרקתי את מכנסי הפיג'מה הצידה, ולאט לאט חדרתי עמוק לתוך החור הרטוב וההדוק של הקטנה שלי.

יד אחת אוחזת בכל פוטומומו, מרגיש כל קפל וקפל קטן נמתח סביב הזין שלי בתוך החור ככול שחדרתי עמוק יותר. מרגיש אותה מתהדקת עם ההשתנקות שלה, שמעתי את הנשימה שלה רועדת (היא כל פעם שוכחת כמה אני מותח אותה), אבל זה לא עניין אותי, פשוט התחלתי להשתמש בחור. מילאתי את החדר בריח חזק של כוס רטוב, ברעשי בשר-פוגע-בבשר, ובאנחות שהיא עשתה ממקומה הכפות והקשור לפוף. לא עניין אותי גם שהיא משכה כלכך חזק בחבלים שהספה השמיעה רעש קטן תוך כדי שהיא גמרה, לא טרחתי להאט אפילו לתת לה לתפוס את הנשימה, אולי זה למה השנייה באה תוך פחות מדקה אחרי.

לבסוף סיימתי, משכתי את עצמי ממנה, וחזרתי לספה. משאיר את החור נוטף זרע, והיחידת חימום והרטבה שלו קצת מיוזעת, שרירים משוחררים לתוך החבלים, וחיוך קטן מרוח לה על הפנים. וככה יום השבת המשיך לו, כל פעם שנפל עלי החשק פשוט בחרתי חור ודפקתי אותו עד שנמאס לי. וזה לא היה משנה אם היא בדיוק ישנה, או הייתה חייבת פיפי שברח קצת באמצע, או משהו אחר.

עם השקיעה פרמתי את החבלים, הערפתי מחמאות ואהבה. "את היית מדהימה, כל הכבוד לך! אני גאה בך" אמרתי לה בשקט, מכורבלים ביחד על הספה, היא קבורה בחזה שלי, משפשפת בעדינות עם יד אחת את סימני החבלים על הירכיים שלה, אחרי שהתחלנו לצאת קצת מהספייס, לקחתי אותה בעדינות למקלחת, היא ישבה שם עדיין סחוטה וחסרת אנרגיה, מחזיקה חתיכת שוקולד בפה ונותנת לה לימוס לאט, לפי הנחייתי, וככה קילחתי אותה.
מים חמים, סבון, שמים לב גם מתחת לציצים, מאחורי האוזניים(אבל לא בשיער!), ועוד.
ובסוף לעטוף אותה הדוק הדוק במגבת חמימה, פרוותית ויבשה. ולתת לה נשיקה במצח עם כלכך הרבה רגש, שהיא תהדהד לדורות.

(קצת הלכתי לאיבוד בכתיבה הזו אבל היא הייתה כתיבת רצף, אז מה שיוצא אני מרוצה)

לפני שנה. יום שני, 26 במאי 2025 בשעה 7:19

אני לאחרונה משתמש במקום בקלטת הלוהטת שאני ונומי הקלטנו ושהייתה לזמן מוגבל בבלוג.
הרעשים שהיא עושה שהיא קוראת לי 'אבא'? אף כוככבת פורנו לא יכולה להתחרות בהם.

ונומי הכי שווה בעולם, בנוסף

לפני שנה. יום שני, 26 במאי 2025 בשעה 5:10

לפני שנה. יום שבת, 24 במאי 2025 בשעה 8:53

רציתי לפנק, אז קניתי רכיבים למנה שאני יודע שהיא מאוד אוהבת. לביבות.

היא חזרה מהעבודה, ואחרי חיבוק הדוק הלכה למקלחת. הכנתי וניקיתי את המטבח. עבדתי עם הפומפיה ושיר, ושהיא יצאה מהמקלחת כל מה שנשאר היה לטגן את הלביבה האחרונה.
לקחנו את הלביבות, שמנת חמוצה, ושתייה וישבנו במרפסת. מעשנים, מפטפטים, ואוכלים אוכל שמשמח את הלב. החיוך שהיה לה על הפנים ובעיניים היה שווה את כל המאמץ במטבח.

חזרנו לסלון, זרקנו רעש רקע בטלוויזיה והתחפרנו אחד על השני ובספה, הזמן והשיחה חלפה, הידיים שלי טיילו הלוך ושוב מספיק פעמים, והטלוויזיה כובתה. עשיתי את העבודה שלי, האימון שעזר לי לרדת במשקל בחצי השנה האחרונה ונתן לי קוביות. ושעצרנו, מיוזעים ומתנשפים שעתיים אחרי. התוצאה הייתה שבע אורגזמות בין שנינו ביחד (התוצאה היא 1:6, תבינו לבד מי זה מי)

הרבה אפטרקר, עוד שאכטה וקצת שוקולד, והולכים לישון צמודים צמודים.
ערב מושלם. ערב שגורם לי לעלות על גדותי עם אהבה אליה.

לפני שנה. יום חמישי, 22 במאי 2025 בשעה 12:19

אחת משפות האהבה שלי היא אוכל

לחלוק ממה שיש לי

להכין ולבשל ולטרוח בשביל מי שאני אוהב

שאני מבשל בשביל מישהו אחר, זה הרבה יותר מהנה, חוויה שלמה בפני עצמה. הכל נעשה בקפידה אבל עדיין בסגנון בישול שלי.

אני למדתי לבשל מסבתא רבא אחת רומניה, וסבתא ברזילאית שנייה. שתיהן הסבירו שתבלינים לא מודדים, נותנים לפי איך שהלב מרגיש ולפי מפרק כף היד.

אז שאני מבשל בשבילה, אני מרגיש את כל הלב שלי עובד, ומקשיב, ומקפיד. 

והחיוך השמח שיש לה על הפנים שטעים לה שווה גם שש שעות של לעמוד במטבח.

לפני שנה. יום רביעי, 21 במאי 2025 בשעה 12:08
לפני שנה. יום רביעי, 21 במאי 2025 בשעה 5:49

 

תמונות שלי לשם שינוי.

לפני שנה. יום שלישי, 20 במאי 2025 בשעה 15:46

(אזהרת תוכן: אונס מדומה)

 

למי שקורא גם את הקטנה שלי, יודע שיש לנו מין דינמיקת cnc 24/7 בטעם משלנו. יש לי רשות רוחבית 'לקחת' שאני רוצה, אני יכול לענות ולצבוט את הירכיים שלה שאנחנו על הספה, לתפוס את החזה שלה, להרגיש את החורים שלי שהיא מחממת ומרטיבה בשבילי, לאחוז את הצוואר פתאום כי גם החמצן בריאות שלה שם כי ככה אני החלטתי. ואפילו לעצור אותה בדרך למטבח, להוריד אותה לברכיים ולזיין לה את הגרון קצת.

אבל אתמול היה שונה, אתמול הגענו לעומק חדש, זה התחיל כסשן אימפקט. לי היה קצת עצבים להוציא, היה דיבור על לגרום לה לבכות, אז התחלנו בהכרזת פרוטוקול. פרוטוקול קנבס. העמדתי את הקטנה על ארבע, הגוף שלה שעון על המזרן.

"ידיים מעל הראש, ישרות. רגלים ב90 מעלות" הבהרתי. "בלי לזוז קנבס". היא לא ענתה, כי קנבס לא מדבר.

ערכתי את הכלים על המיטה, פלוגר, ספאנקר, כף עץ, חגורה, וכמובן הידיים הגדולות של האמן. השקט היה כבד, האוויר בחדר נעים וטיפה קריר. הסתכלתי על התחת היפה והגדול של הקנבס, ובחרתי בקפידה את האימפלימנט הראשון, הספאנקר.

התחלתי לעבוד, החדר התמלא ברעש של הכלי פוגע בבשר, וקולות מעומעמים של כאב מהקנבס, שהתגברו והתגברו. לפתע הקנבס זז, כי היא הזיזה את הידיים, הרגל שלה התקפלה מהכאב גם. "רגליים וידיים במקום!" הבהרתי, הקול העמוק מהדהד בחדר. היא התיישרה מהר, אבל המהירות לא הצילה אותה מהעונש. היד שלי פגעה בירך האחורית שלה בעוצמה, והיא לא יכלה אלא לצעוק בכאב, צעקות שהתעממו שדחפתי את הראש שלה עם היד השנייה לתוך המזרן.

הסדרת מכות הבאה פולפלה עם מילים שצרבו בנפש שלה כמו שכאב בבשרה. "אם לא תהיי קנבס טוב, אני פשוט לא אשתמש בך. את רוצה שישתמשו בך נכון?". היא לא ענתה, כי קנבס לא מדבר, אבל ראיתי אותה מתיישרת הכי טוב שלה. זה פטתי כמה שהיא רצתה שישתמשו בה, ודאגתי להגיד לה את זה שהרמתי את הפלוגר.

אחרי סבב או שניים של הכלים, הפרדתי קצת את התחת האדום והכואב, ואצבע נדחפה לתוך רטיבות עמוקה. "מה זה, למה הקנבס שלי דולף." אמרתי, האצבע שלי מתחילה לזוז פנימה והחוצה. אני מרגיש את הקנבס רועדת, הרעשים העמומים שהיא עשתה עד עכשיו משתנים קצת, ומגבירים ככל שאני מגביר את הקצב. שהרגשתי אותה מתהדקת סביב האצבע שלי, במהירות היא נשלפה החוצה, ומכה עוצמתית חדשה פגעה בירכיים שלה, רצף אכזרי של ספאנקים רועשים כלכך שהם הטביעו את הרעשים שהקנבס עשה.

המשכתי לצייר על הקנבס, מדי פעם בודק מה קורה עם הדליפה, ושראיתי אחרי מספר ארוך של דקות שהמצב לא משתנה הבנתי שצריך לטפל. "קנבס תקול. שבור. כל הזמן צריך לטפל בדליפות שלך. יש לך מזל שאין לי כוח ללכת להביא אחר" אמרתי, מושך אותה לעמוד על 4 על המיטה, והתמקמתי מאחוריה.

לאט לאט חדרתי, זין גדול ועבה, היא נפלה קצת קדימה, כמעט נשכבה על הבטן. שיהיה, גם pronebone טוב. עם כל יד שלי תפסתי אחת משלה, מחזיק אותה היטב במקום והחלקתי עד הסוף פנימה. שמעתי אותה  נאנחת שהתחלתי לאט לזוז. "את מבינה שאת הרכוש שלי. אני יכול לעשות מה שאני רוצה בלי קשר למה שאת רוצה" אמרתי.

"אני קצת רוצה לסרב" היא אמרה, "תעשי מה שבא לך, זה לא מזיז לי" אמרתי בתמורה, אחרי שווידאתי שהיא עדיין באור ירוק. מותח אותה שוב ושוב. "די, די תפסיק" היא התחילה, לאט ובהיסוס, ושהיא שמה לב שאני לא מאט הרגשתי אותה מתהדקת כמו צבת.

"די תפסיק, אני לא רוצה, די" היא המשיכה, מנסה לברוח. מנסה להתפתל ולהתרחק, להזיז את הידיים שלה. "את לא יכולה לברוח. את ש ל י " הבהרתי, עמוק מספיק בתוכה כדי להזיז את שאר האיברים שלה, הרעש של בשר פוגע בבשר הדהד בחדר, מתערבב עם רעש שמזכיר ערבוב של מאק אנד צ'יז.

"לא לא לאאאא תפסיקקקק. אני לא רוצה לגמור אל תכריח אותי די תפסיק" היא אמרה, מתהדקת עוד ועוד. אני כבר יודע מתי הקטנה שלי גומרת לפי הרגשה, וזו הייתה אחת חזקה. "לאאא אני לא רוצה לגמוררררררר" היא כמעט צעקה, הפנים דחופות לתוך המזרן, גומרת. 

אבל עוד לא סיימתי איתה, משכתי החוצה וסובבתי אותה על הגב. היא הייתה נוזלית, כמו חמר בידי, מרחפת. עד שהיא חזרה להכרה מספיקה כדי להבין מה קורה, כבר הייתי בתוכה שוב במסיונרית, הידיים שלה מוחזקות בכוח מעל הראש שלה, והחור הקטן והספוג שלה נדפק מחדש.

"לא, תפסיק" היא התחילה למלמל, אבל זה לא עזר לה. "אני אמשיך לזיין אותך, כמה שבא לי. לא מעניין אותי אם את לא רוצה או כמה פעמים גמרת" עניתי לה, מרגיש את עצמי קשה כמו אבן יוצא ונכנס ממנה.

לא הרבה מאוחר יותר, אחרי עוד נסיון בריחה לא מוצלח, והרבה 'די תפסיק' והמון הדיקות כמו צבת, היא התחילה להגיד בחצי בכי "בבקשה, בבקשה תפסיק, אני לא רוצה לגמור שובב" היא אמרה. "הגוף שלך בוגד בך ואומר את האמת, את כזו רטובה והדוקה, את אוהבת את זה" עניתי. היא התחילה להגיד משהו, אבל הדיבור שלה לא נעצר כמו שצריך. במקום זה, קצת כמו תקליט, היא נתקעה על הצליל 'א'.

התהדקה, התנגדה בכוח מחודש לרגע, ואז נמסה לתוך הזיון. כל מה שיצא לה מהפה לשתי הדקות הקרובות היה "אאאאאאאאא" של אנחת עונג ארוכה, שנקטעה עם מפח אוויר עם כל דחיפה של הזין שלי לתוכה. שתי דקות רצופות של אורגזמה אחת מרסקת חושים.

בהפסקת נשימה קצרה, עדיין עמוק בתוכה, היא מלמלה לי "טעיתי..."

"טעית? את בעצם רוצה את זה?'"

"כן..."

"אז תגידי את זה כמו שצריך" עניתי, מרגיש את עצמי מתקשה מחדש עד הסוף.

היא בעצמה השתנקה לרגע, מרגישה אותי גדל בתוכה, לפני שאמרה "חשבתי שאני לא רוצה שתזיין אותי, חשבתי שאני לא רוצה לגמור על הזין שלך, אבל טעיתי, זה היעוד שלי"

ועל זה שהיא הבינה את היעוד שלה, סוף סוף מתנהגת כמו שצריך, דפקתי את הכוס הקטן שלה שוב עד שהיא גמרה עליו שוב.

התכרבלנו, עשינו הרבה אפטרקר לשנינו. שהיא נהנתה ואהבה כל רגע, שאני לא רוצה באמת לפגוע בה וככה הלכנו לישון, מכורבלים באפטרקר של אחרי סשן.

 

קמנו ביחד בבוקר, ודיברנו קצת, דיברנו קצת על היום הקודם, ודברים קצת התחממו. תפסתי את הירך שלה ומשכתי אותה אלי, פתחתי את הרגליים שלה ולקחתי את מה ששלי שוב. אבל הפעם, הטעם של זה היה שונה.

"די, תפסיק" היא אמרה, ועניתי מיד "אל תשקרי לי, אני יודע שאת רוצה את זה, את רוצה שאבא יעשה את זה" הרגשתי אותה מתהדקת מיד סביבי, והיא הרגישה אותי מתקשה בתוכה. "לא אני לא" היא אמרה.

הסתכלתי לה בעיניים, מזיין אותה בקצב שלא יבייש כוכבי פורנו, ואמרתי "לא יעזור לך, מי שלא רוצה לא גומרת. קורבנות לא גומרות. את אוהבת את זה שאבא אונס אותך". היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות, והכי הדוקה שהיא אי פעם הייתה. "הגוף שלך לא יכול לשקר, אני מרגיש איזו הדוקה את"

מיותר לציין שהיא גמרה שוב.

התכרבלנו, עשינו אפטרקר

ואז קמתי להביא לה את התרופות שלה ולהכין לה ארוחת בוקר, כמו אבא טוב, שיודע מתי צריך לקחת ומתי לתת

לפני שנה. יום שלישי, 20 במאי 2025 בשעה 11:26

אז יש לי מנוי, אז בואו נשתמש בו
קודם כל, תמונה של החתולה סוגדת לזין שלי, ומתביישת קצת שמצלמים אותה.

ותמונה ישנה יותר אבל אחת האהובות עלי, היא מסתמנת כזה יפה.

לפני שנה. יום שלישי, 20 במאי 2025 בשעה 4:04

אני ונומי הוזמנו לשיחה רצינית על זה שמעוניינים לצפות בנו במהלך סשן. לשבת שם בחדר.

מאוד מסוקרן מההתפתחות הזו.