אינני אדם דתי. אפילו הייתי אומר שאני מאד רחוק מזה. עד כדי אתאיסט מוחלט.
אבל קשה להתעלם מהעובדה שהיום הזה, יום הכיפורים, מעלה בי מחשבות.
אני לא רוצה להישמע דרמטי, עם כל הבלה בלה של "להסתכל לתוך הנפש" או "לעשות חשבון נפש" וכדומה, אבל קשה לי שלא להודות שזה עושה משהו בבטן. אני מרגיש שאני עושה את חשבון הנפש הזה יותר מפעם אחת בשנה, ויתכן שאולי לפעמים גם יותר מפעם ביום.
אני יודע שפעמים רבות נהגתי לא כשורה. עם חברים שהיו קרובים אלי, עם נשים שאהבתי כל כך, ופגעתי כי נכנס בי היצר ההרסני, הילד הרע שבי.
עם הוריי, שלא פעם אכזבתי אותם בהתנהגות שלי.
הייתי רוצה לתקן דברים, לשנות רגעים מסויימים בחיי, לחזור לרגעי הסערה ולמתוח את המפרשים כשורה, לא להיכשל ולטבוע. הייתי רוצה לחזור לרגעים, שבהם הגפרור ניצת והייתי רוצה לנשוף ולכבות אותו במקום לשפוך עליו דלק.
אבל זה לא ניתן.
ונשאר רק לחשוב היכן שגיתי והיכן אני יכול לשפר. ואיזה טעויות לא לעשות שוב. גם אם אצליח לא לחזור על מחציתן - הרווחתי.
החלק השני של הסליחה, הוא היכולת לסלוח.
האם אני מסוגל לסלוח למי שפגע בי. האם צריך לדעת לסלוח גם אם הצד השני לא ביקש את הסליחה ? האם צריך לדעת לסלוח כדי להיות שלם עם עצמך ולא לנטור טינה ?
אני חושב שנטירת הטינה היא אולי גרועה מן המעשה עצמו. היא מנקרת במוחנו, לא נותנת מנוחה, לא מרפה. הכעס שבנו על מי שפגע בנו, אותם משקעים, יושבים כמו אבן אפורה בתוך המחשבות שלנו, לא נותנת לנו להתקדם, מניעה בנו את גלגלי הנקמה.
אולי פשוט צריך לדעת לסלוח. גם למי שפגע ולא התנצל. אולי פשוט כדאי להרפות, לא לחשוב על זה, לתת לרגש הטינה לעבור כמשב רוח על פנינו.
הרבה פעמים אני מרגיש שאני אדם של "הכל או לא כלום". איני מרגיש מסופק כאשר מישהי אומרת לי :"אני לא כועסת, לא נוטרת טינה, סולחת על הכל". כאשר אני מרגיש שמאחורי המילים ישנו כאב עמום, ומעין אמירת סליחה רק כדי להמשיך הלאה, אני לא מרגיש טוב עם זה. אני זקוק למחילה האמיתית, למעשה שיבוא בעקבות המילים. להבנה. אני צריך שהסליחה תבוא ממקום של :"אני מבינה אותך, אתה רק יצור אנושי. גם לך מגיעה הזדמנות שנייה, לטעות זה אנושי". זה המקום אליו אני משתוקק להגיע כאשר אני מבקש שימחלו לי.
כי רק אז אני יודע שהסליחה היא אמיתית. והיא שלמה. אתם חושבים שזה יותר מדי לבקש ?
אני אוהב להשתמש במשפט To Err Is Human - To Forgive -Devine
כי הוא כל כך נכון. הוא מראה את שני הצדדים של המעשה. הטעות - בקשת הסליחה שאמנן אינה מופיעה במשפט אבל היא סמויה או אולי אינה חשובה - והיכולת לסלוח.
אני אדם שיודע לסלוח. אפילו על דברים קשים. עמדתי במבחן הזה פעמים רבות. אותו כוח עליון, שאנשים מכנים אותו אלוהים, הציב אותי הרבה פעמים בפני אותה דילמה - האם לסלוח, האם לוותר, האם להיות רך יותר ולהבין גם את הצד השני.
הרבה מדי פעמים עמדתי במצב בו לא זכיתי אני למחילה על מעשיי. ולא בגלל שאלו היו מעשים נוראיים אלא בגלל שבני האדם אינם יודעים לסלוח. בני האדם אוהבים לנטור טינה ולחוש כעס ולצבור אותו במשך שנים עד אשר הוא מתפרץ כהר געש.
הייתי רוצה להיות אדם טוב יותר. הייתי רוצה לשפץ את הפגמים. להיות פחות אנושי. הייתי רוצה שהסובבים אותי יהיו גם הם טובים יותר, שיעשו גם הם את חשבון הנפש, שיסתכלו לרגע קט אחד במראה, יביטו בעינהם וישאלו את עצמם האם הם תמיד היו בסדר. האם הם תמיד נהגו כשורה. רוצה שגם הם ידעו לסלוח. לא לוותר לעצמך ולאמר "זה אני - ואני הכי בסדר" אלא להסתכל על עצמך כעל פסל לא מלוטש, שלא הגיע לכדי שלמות. שדרושות עוד כמה נגיעות אמן על מנת להפוך אותו ליפה יותר.
אני מאחל לכם גמר חתימה טובה ושנה טובה.
מי מבינכם שצם - שיהיה לו צום קל אני אנסה לצום - בשביל הדיאטה, או אולי בשביל "לחסל" חלק מן החטאים - לפנות מקום לחטאים חדשים 😄
והכי חשוב, יותר מהדת, יותר מהפולחן - תהיו בני אדם טובים יותר. תהיו חברים טובים יותר. ואם מצאתם לכם נפש תאומה שאתם אוהבים - תשמרו עליה היטב.
ו... לא קשור ליום כיפור אבל בכל זאת שיר שאני מאד אוהב בביצוע דואטי.
מי שמכיר, זהו Damien Rice - הזמר ששר את השיר מתוך הסרט closer.
השיר נקרא Volcano : (להפעיל את הקישור)
"Volcano"
Don't hold yourself like that
You'll hurt your knees
I kissed your mouth and back
But that's all I need
Don't build your world around volcanoes melt you down
What I am to you is not real
What I am to you you do not need
What I am to you is not what you mean to me
You give me miles and miles of mountains
And I'll ask for the sea
Don't throw yourself like that
In front of me
I kissed your mouth your back
Is that all you need?
Don't drag my love around volcanoes melt me down
What I am to you is not real
What I am to you you do not need
What I am to you is not what you mean to me
You give me miles and miles of mountains
And I'll ask for the sea
Is just what I'm going through
This is nothing new
No no just another phase of finding what I really need
Is what makes me bleed
And like a new disease she's still too young to treat
Volcanoes melt me down
She's still too young
I kissed your mouth
You do not need me
