סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Fade Into New Horizons

אני פותח לכם ולעצמי דלת קטנה.
להציץ דרכה אל עולמי.
לדברים של עכשיו, ולפעמים של פעם.
לא תמיד זה יהיה מרתק, מפתיע או מרגש (מה לעשות – החיים שלי די משעממים)
אבל זה יהיה העולם שלי. בתמונות בודדות.
לא בהכרח בדסמי, לא בהכרח ונילי,
וגם לא בטוח שיהיה לי כוח וזמן להתמיד ולכתוב בו...

מוקדש לכם אבל בעיקר לעצמי...

תודה על תשומת הלב,

אני.
לפני 18 שנים. 29 באוקטובר 2006 בשעה 18:28

פרק 2

אחת השאלות שאני שואל לרוב כאשר אני בוחן שותפים עתידיים לדירה היא : "האם אתה מעשן גראס". לא שהדבר מפריע לי בצורה קשה, למרות שאיני נוגע בסמים, אלא שאיני רוצה שבביתי יתחוללו מסיבות מצחינות של גראס שנשרף עד אור הבוקר. לעיתים אני זקוק לשקט שלי והדבר יכול לגרום לעימותים מיותרים.

כאשר הייתי שואל את השאלה שותפים מרמת גן השיחה היתה נשמעת כך :

אני : אתה מעשן גראס ?
הוא/היא : לא.. ואתה ?

וכאשר הייתי שואל את השאלה תל אביבים היא היתה נשמעת כך :

אני : אתה מעשן גראס ?
הוא/היא : אתה לא ?

אתה לא... לא ואתה.. היפוך מילים קטן אך בעל משמעות אנתרופולוגית שיכולה למלא תזה שלמה לתואר שני על הרגלי התל אביביים לעומת הפריפריה.

alline​(אחרת) - גדול.......
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י