לו רק ידעת כמה לעיתים קשה לספר משהו. אני, שאני אדם פתוח וקשה לומר עלי שאני סגור, סגרתי עצמי בתוך קונכייה. שלא תראי את החולשה, שלא תגעי במה שמוכתם. רציתי שתחשבי שהכל בסדר. שהכל מושלם. שבידייך חפץ ללא סדקים. שעשית רכישה נבונה. לא היכרתי אותך מספיק כדי לדעת אם תקבלי את הפגמים. לא רציתי לקחת את הסיכון כי לא רציתי לאבד אותך.
את חושבת שהאדישות היא החטא הנורא מכל. אבל לעיתים עדיף שיהיו אדישים אלייך. ישנם אנשים שקרובים אלי מאד שלעיתים הייתי מעדיף לא לטעום מדובשם ובלבד שלא להיעקץ.
את זכית בחופש שלך מכורח הנסיבות. לעיתים גרוע יותר לחיות כשאתה תלוי באחרים וידם האחת אוחזת כפית של זהב אך השנייה מחזיקה בשוט וקושרת אותך באזיקים.
לעיתים עדיף להכיר במציאות קשה יותר שתאפשר לך להיות עצמאית אך לחיות את חייך, עם הפרטיות שלך והחופש שלך.
הייתי לעיתים רוצה לעוף הרחק, אל מרחבים אחרים, שבהם אני שולט בחיי ומכוון את דרכי.
את אוהבת להיות נשלטת, אבל אני, ששלטתי בך, הייתי כבול בכבלים משל עצמי.
כבלים של שנים. קיבלתי כל מה שרציתי אבל הייתי קשור בשלשלאות כבדות שחנקו את חופש הנפש שלי והפרטיות.
כיצד היית מסתכלת עלי אילו ידעת שאין דרור לעצמי שלי. שהכלוב שלי עצמי עדיין לא נפתח. רציתי שתחשבי שהכל בסדר ושהכל מושלם ושהכלוב היחידי הוא הכלוב שביננו. האם היית עומדת לצידי ותומכת בי או שמא היית נוטשת את הספינה ? האם את חושבת שהיית יודעת לגלות הבנה גם לחולשות או שבחלומך גבר חזק אשר דבר אינו עומד בפניו ?
ואולי דווקא אני, ששרדתי, הוא החזק ?
אני רואה לעיתים את עצמי מהצד, באותם סיטואציות, באותם מצבים. מנסה להבין כיצד לרגעים מספר חשבתי שככה זה בכל בית, שהמצבים האלה קיימים, ואז תופס את עצמי ומבין שזה לא נורמלי. שלא כך זה אמור להיות. שהייתי חייב לברוח מכאן כבר מזמן. שהייתי צריך לחתוך את השרשראות בשיני, להיפצע ולדמם ולכאוב את ייסורי הבריחה אבל להיות חופשי. כדי שכל כולי יצא החוצה, לשחרר את הנפש לי, שהיא רק שלי. להילחם על הפרטיות שלי ועל הכבוד העצמי שלי, גם אם זה היה עולה לי בקשיים ומכשולים אין ספור. אבל הייתי יכול להיות "אני". רק היום אני מבין זאת, מסתכל אחורה וכואב את השנים שעברו ללא ההכרה בזה. אט אט אני מבין שהוא היה הגורם לפרידות כואבות ורגעים קשים, שהיו נמנעים אם הייתי חופשי.
האם היית מסוגלת להיות חברה אמיתית בשעות קשות, וללטף גם את הסדקים והפגמים, או שהיית משליכה ובוחרת לך כד יפה יותר ?
לעולם לא אדע, ילדונת יפה,
לעולם לא אדע.
לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 22:01
