סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Fade Into New Horizons

אני פותח לכם ולעצמי דלת קטנה.
להציץ דרכה אל עולמי.
לדברים של עכשיו, ולפעמים של פעם.
לא תמיד זה יהיה מרתק, מפתיע או מרגש (מה לעשות – החיים שלי די משעממים)
אבל זה יהיה העולם שלי. בתמונות בודדות.
לא בהכרח בדסמי, לא בהכרח ונילי,
וגם לא בטוח שיהיה לי כוח וזמן להתמיד ולכתוב בו...

מוקדש לכם אבל בעיקר לעצמי...

תודה על תשומת הלב,

אני.
לפני 17 שנים. 30 בינואר 2007 בשעה 14:56

מדמיין עצמי לעיתים על צוק גבוה, גלים נשברים למטה בחוזקה.
שמים אפורים, קודרים, ברקים נשלחים אל הים כלשונות של אש כחולה.
מסתכל מלמעלה, ראשי סחרחר למראה הגובה המאיים. רגליי נושקות לקצה, שיווי המשקל מתערער. מרגיש זעיר ובלתי יציב.
ידייך מגששות אל מתניי מאחור, ראשך מתקרב לגבי, מניחה את לחייך על כתפיי.
מושיט ידי לאחור מגשש אחר מגע ידך. את מחבקת ואני מביט אל האופק השחור עטוי ניצוצות האש, מרגיש כיצד כף ידי מתהדקת סביב כף ידך, כיצד האנרגיה שלך זורמת לגפיי ומשם לליבי. התפאורה קודרת אבל אני מרגיש בטוח לידך.
פונה לאחור, מביט בעינייך היפות ללא מילים. רק השתיקה והמולת הגלים המתנפצים.
מחבק אותך ולא מרפה.
חש בטוח ומוגן בזרועותייך
עוטף אותך במעיל של הגנה.

שם
על הצוק.
מול האופל.

Lady Izadora​(שולטת){השד} - קסום
לפני 17 שנים
New Horizon{ביישנית} - תודה אישה יקרה :-)
לפני 17 שנים
Dead soul lilac​(שולטת) - זה מדהים.....
הלוואי היו כותבים עלי משו כזה...ואפילו הפוך- הלוואי והיה לי על מי לכתוב משו כזה...
אוי...
לפני 17 שנים
New Horizon{ביישנית} - תודה לילך...
והלוואי וגם לי היה על מי לכתוב דבר כזה...
אמנם ישנה דמות מעורפלת כשאני חושב על המילים בפוסט הזה.. אבל לא מישהי מוחשית לצערי. כבר לא.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י