כל החיים הייתי בקשרים
כאלה ואחרים,
גברים באו והלכו,
חלק אהבתי,
חלק לא הזיזו לי את מיתרי הרגש,
אבל עולם השליטה,
העולם הזה שאני נמצאת בו
כבר יותר משנה,
למרות שהוא כנראה היה קיים בתוכי
כבר מזמן,
לימד אותי משהו חדש,
כשיש לך קשר משמעותי עם שולט,
הוא לא רק חודר אל החורים שלך,
הוא לא רק חודר אל הלב שלך,
הוא חודר אל המוח שלך,
הוא חודר לך מתחת לעור,
הוא כאילו עוד חלק בגוף שלך,
אני יודעת שנשלטות יבינו אותי,
רק נשלטות,
כי נשים רגילות במערכות יחסים וניליות
יגידו אולי שאני דרמטית,
אני, הבראטית הפראית
שאף אחד לא הצליח לאלף,
זאת שתמיד הוציאה גברים מהחיים שלה
על כל פיפס שלא התאים לי,
מוצאת את עצמי פתאום
מרגישה חוסר,
הוא לא פה ויחזור רק עוד
שבועיים בערך,
ואני נטרפת,
בעיקר נטרפת שאני מרגישה ככה,
מעצבן אותי שהשליטה שלו
חסרה לי כל כך,
מעצבן אותי שאני צריכה אותו,
והוא,
הוא יקרא את זה ויחייך,
מבסוט שהזונה שלו
רוצה אותו,
מבסוט שהרצועה שלי קצרה,
ועד שהוא יחזור
אני כבר אהיה כדור לבה מבעבע
שרק מחכה לטיפול הנכון.
