אנחנו לא טובים במרחקים,
אני לא טובה כשהוא רחוק ממני
כי החוסר מטריף אותי
ואז יוצאים ממני דפוסים של
ילדה קטנה עם חרדת נטישה,
והוא לא טוב כשהוא רחוק ממני
כי הוא לא בן אדם של מילים,
המגע שלו זה מה שמרגיע אותי,
המבט שלו שנותן לי ביטחון,
כשאין לנו את התנאים האלה
אנחנו מגרדים אחד לשני את הפצעים,
אני נהיית תלותית והוא שונא את זה,
הוא נהיה קר ואני שונאת את זה,
אז אנחנו רבים ומוציאים ציפורניים,
והוא נכנס לתפקיד השולט הקשוח
ואני חוזרת למקום שלי בחיים האמיתיים
של האישה החזקה שאני שלא מוכנה שיפקדו עליה,
ברגעים האלה אני לא נשלטת מתמסרת,
אני אישה חזקה שקשה לה להכיל את היחסים האלה
כיחסי שליטה,
אבל אנחנו לא מוותרים עדיין מצליחים למצוא
את הדרך לתקשר,
עדיין מוצאים את הדרך לראות אחד את השניה,
זה לא קל,
כי אנחנו לא טובים במרחקים,
ואני מחזיקה מעמד,
שהוא יחזור ויתן לי חיבוק
ואיזה סטירה,
והדברים יחזרו להיות טובים
כי שכשאנחנו קרובים,
זה הכי טוב שיש❤️
