זה קטע.
מאז שהפסקתי לעשות סקס משהו בי התחדד.
לא נהייתי פחות מינית.
נהייתי יותר
אבל אחרת.
וזה מוזר לומר כי שנים לא עצרתי.
באמת, שנים.
תמיד היה איזה זין שנבחר בקפידה ברקע.
מתייצב, זמין, טעון מספק.
ולא סתם מספק
צורות מדהימות,
שולחות אותי לחלל,
מדויקות לגוף שלי כמו פסנתרן שמכיר כל תו.
אבלל..
עם כל ההיכרות העמוקה שלי עם גופי
הוא ביקש לעצור.
בלי אזהרה.
בלי קריסה.
פשוט סימן לי: די.
תעצרי רגע.
תרגישי מה קורה כשאת לא נוגעת, לא ננגעת, לא ממהרת.
לא טורפת.
שאלתי את עצמי,
מתי אי פעם ניסית לשהות בחלל הזה?
ובכן,
אני לא אדבר כאן על הקשיים…
כן אגיד ש..
הכל נהיה רגיש יותר.
אני יכולה להתחרמן ממבט,
מהשתהות,
מנשימה.
מפאקינג דמות אנימה מצוירת.
לא צריך יותר מדי.
העור שלי קולט דברים שבקושי שמתי לב אליהם קודם.
ההסתכלות החוצה השתנתה.
היום אני קולטת איך אני מרגישה כשמישהו שם.
איך האנרגיה שלו נושבת סביבי.
אם הוא מדבר מהאגו או מהלב.
אם הוא שואל או פשוט לוקח.
מתבוננת.
חולמת בהקיץ
מפנטזת וצוללת לעולמי
והכל משתנה שם.
הקרייבינג שלי השתנה
פעם רציתי לפרוק.
היום אני רוצה להיבנות.
פעם מגע היה בשבילי הדרך להרגיש מחוברת.
היום חיבור קורה בלי מגע…
והוא הרבה יותר חזק.
הדברים הקטנים ו״המובנים מאיליו״
פתאום מרטיטים
מרגשים
סוחפים אותי…
ומה אני אגיד לכם..
יש הפתעות.🤤
לונג סטורי שורט,
לפני חודש פלוס מינוס, כמעט בלי כוונה,
התנשנשתי עם חבר מהעבר.
בחור מתוק, ספק נשלט ספק ונילי,
ספק דלוק לי על התחת
אבל עם לב ענק ודאגה אינטואיטיבית.
כבר כמה שנים שהוא מחפש את דרכו אליי.
פעם יצאנו לאיזה דייט, אבל מעולם לא שכבנו.
היה חייל שלי בצבא😂
היינו בטבע, קבוצה של חברים,
כולם שלו.
הכרתי חלק במסיבה שקדמה לאירוע הזה, והם נכנסו עמוק עמוק לליבי.
החברים החדשים שלי הזמינו אותי להצטרף,
ואני ברוח הרפתקנית זרמתי.
הוא דאג לי להכל בלי שביקשתי.
מים. אוכל. אוהל. בגד חם.
סילי מי.. נוסעת בלי ציוד, רק עם בגד ים.
הכל כי הסכמתי להזמנתו להגיע לשם.
הוא הסתכל עליי בלי לגעת.
בלילה לילה,
אחרי ערב משונה ומיוחד מאוד,
אחרי מסע טריפי משותף ומופלא
שהאנרגיות של כולם התערבבו
בצורה שבחיים לא חוויתי (וחוויתי),
לא מינית, לא מוסברת,
אהבה, מוזיקה טובה, צחוקים
אמת
ומלא אנשים על מחצלת בקור קפוא מכורבלים ביחד,
אנחנו צללנו למחילה משלנו.
קפוא בחוץ.
אין לי אוהל.
אז מכורבלים.
דיבורים בלחישה. קצת נעימי בשיער.
גלים של טיולים וחזרה לארץ
(המבין יבין והטיפש ינחש)
דיבור עם העיניים
ונשיקות סוערות…
ששאבו אותי כמו ששכחתי שיכולות לעשות.
וואו כמה תשוקה.
רטובה מטפטפת
רק מה שאני רוצה יקרה פה הלילה.
לגעת, ללטף, להיות, לדבר, לנשק, להתחכך.
ובלי להוריד בגדים
הייתה לי אורגזמה עוצמתית
ששלחה אותי לקיבינימט🤣
והוא…
הייתי צריכה לשים לו יד על הפה
מרוב העונג שנזל לנו החוצה.
מרוב שנשאבנו עמוק לעולם של
זרמים גלים צורות וצבעים
כאילו רק שנינו פה לבד לבעולם.
לסתום לו את הפה לרגע
להחליש את הווליום של העונג
שפרץ החוצה כמו שמש מסנוורת מהאוהל.
אני אוהבת שהגבר מאבד שליטה ואחיזה
כשאני משחקת איתי ואיתו.🤤
Anyway
זה היה משהו אחר.
וזה רק חיזק לי כמה אני כבר לא שם.
כמה אני כבר לא מחפשת לגעת,
אלא להיטען.
בדיוק מרגעים כאלו. שאנחנו לבד בעולם.
אין זמן יום ושעה.
דברים שלא היו מדליקים אותי קודם
פתאום עושים לי את זה בטירוף.
מילה מסוימת, שתיקה נכונה,
גבר שיודע לא למהר.
שזה כשלעצמו כבר פורפליי.
הפסקתי לתת לכל אחד להיכנס.
ולא רק לגוף, לעולם שלי.
כי כשחודרים אליי
אנרגיה עוברת.
וזה לא סתם.
זה חשמל.
זה יכול לרפא
אבל גם לרוקן.
וכל זה,
לא כי אני סגורה- להפך.
כי אני פתוחה מדי בשביל לפתוח את זה לכל אחד.
אני נוכחת, רגישה, מלאה.
לא צריכה שיגעו בי כדי להרגיש מינית.
והאנרגיה שלי
עוצמתית.
ואני מפנטזת.
ברעב איטי, לא מציף (אולי לפעמים), אבל נוכח.
אני מדמיינת מגע שלא ממהר,
שמבין שהוא מתקרב למקדש, לא למטרה.
עיניים שלא רק סורקות, אלא מעריצות.
אני רוצה שיגעו בי כאילו למדו אותי חודשים,
כאילו כל תנועה שלי היא שפה שהם סוףסוף התחילו להבין.
אני רוצה שייכנסו אליי מתוך סבלנות יוקדת,
לא מתוך דחף,
אלא מתוך תאווה מהסוג הגבוה ביותר.
וכשזה יקרה
אני אדע.
והרעב שידע להתאפק
ישתחרר כמו נהר
ששמר סודות בזרם שלו.
לא עוד לילה.אלא התְמָסְרוּת.
כזו שנבנתה בסבלנות ובתשוקה,
והולכת לשרוף כל מה שלא היה אמיתי.
אחח
מרגש
🍓
🐈⬛