אני מתכופפת להשתין ליד מיכל האשפה. בשקט של הלילה אפשר לשמוע את השתן כובש את החול. ואז הראש שלי נדפק חזק על הפלדה של מיכל האשפה. צליל של צלצול עמום, ואחריו היא צועקת. "הנה את, זונה!". אני מסתכלת למעלה. היא נותנת לי מכה בראש ומפילה אותי. התחתונים שלי מופשלים, והרגליים נרטבות מהשתן. היא בועטת לי בבטן. אני מתקפלת. אנשים עומדים מסביב ומסתכלים. הם מתלחשים. היא צועקת "יא מזדיינת!". היא לוקחת קרש ומורידה אותו על הראש שלי. היא מקללת ומרביצה. כולם מסביב מסתכלים, מתלחשים, צוחקים. היא מורידה לי את הקרש על החור. הכאב פועם בכל הגוף שלי. היא דורכת על הצוואר שלי, ומחזיקה אותו עם הרגל צמוד לחול. היא ממשיכה להרביץ עם הקרש על כל הגוף שלי. היא ממשיכה לצעוק ולהגיד שאני זונה מזדיינת ומסריחה.
היא נותנת לי עוד בעיטה בבטן. היא צועקת "שלא תעיזי עוד פעם להזדיין עם בעלי!". היא הולכת. גם האנשים מסביב מסתובבים והולכים. אני לא יודעת מי זה בעלה. לא הזדיינתי עם אף אחד כבר יותר משנה.
לפני 17 שנים. 29 במרץ 2007 בשעה 6:54
