חולה בראש

ארבעה אנשים פה שאלו אותי מה שלומי. אני לא יודעת לענות. תמיד שואלים "מה שלומך" בשביל הנימוס. זה כמו להגיד שלום. אף אחד לא מצפה להתעכב על זה.
אי אפשר להגיד במילה אחת מה שלומי. מה שלומי באמת? אני לא מתה. זה מספיק? כואב לי. זה טוב או רע? אני צריכה את הכאב. כדי להרגיש שאני לא מתה. אני אוהבת את הרעל בגוף שלי. את הריח האמיתי של החיים. הריח של הריקבון. אני מפוצצת בזפת של סיגריות ואלכוהול. אני מלאה סימנים כחולים ואדומים. אני עייפה הרבה. אני רעבה הרבה. אני אוכלת כמו פרה, וישנה כמו חזירה.
אז מה שלומי?
אם זה רע אז זה טוב. אם זה טוב צריך לחפש איפה יותר רע.