יש רגעים בחיים שאת באמת מרגישה את הרוח מכה לך על הפנים,
את השמש מחממת את הלחי,
את האוויר נכנס לריאות וממלא אותן
באותם הרגעים את מעט יותר גבוהה מבדרך כלל,
הגב זקוף, הכתפיים משוכות לאחור
את מרגישה שאת מפיצה את זה החוצה וכולם מרגישים את זה סביבך
את משדרת סביבך סקס אפיל, בטחון והופכת ליפה מתמיד.
הרגעים האלו מגיעים בדרך כלל אחרי שאת מבקרת במעמקים,
עומדת מול עצמך ושואלת את עצמך שאלות קשות
מכבה את האורות על מסיבות הרחמים העצמיים העלובות.
מסתכלת על הנקודה אליה חייך הגיעו וחווה סיפוק אמיתי.
זו הקלישאה הכי גדולה לומר שהכי חשוך לפני עלות השחר,
אבל לפעמים לא מעריכים את הטוב בלי הרע.
היחסיות בחיים היא למעשה הכל.
לפעמים לטלטל את המערכת ולסדר מחדש את הכלים זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עבור עצמך.
יש קסם מיוחד בבנייה מחדש,
מצד אחד היסודות נשארים, אבל את משנה את העיצוב של החדרים, מכניסה עציץ פורח ואפילו אם בא לך להשתגע איזה טפט צבעוני.
בשורה תחתונה, כשאני אקרא את הפוסט הזה עוד שנה אז אזכור את הרגע שהתחלתי לחבק את החיים החדשים שלי ואת האוויר המתוק שמילא לי את הריאות.
