אני מתעוררת בקלילות ובשמחה, יש סשן עם דאדי אחר הצהריים. מתקלחת, מגלחת, חופפת, מייבשת...מסתכלת במראה, ורואה פיצקי מחייכת.
יש סשן עם דאדי אחר הצהריים.
השעה שבע, עוד שש שעות וחצי. כמה שאני רוצה להיות כבר באחת וחצי אחרי הצהריים. יאללה זמן, תזיז כבר את התחת שלך!
זה יום עבודה מהבית. שיחות טלפון, כתיבת סיכומים, ועוד שיחות, ויכוחים...אני מסתכלת על השעון. ורואה שהוא הזיז את התחת שלו!
כבר רבע לאחד. אוספת את הניירות מהשולחן ומתייקת במהירות. מתלבשת במה שהכנתי. חוטיני שחורים, חזייה תואמת, חצאית קצרה וחולצה. מסתכלת בראי. כן. דאדי יאהב.
הודעת טלגרם מופיעה. יש! דאדי מאותת שיוצא מביתו לחדר הקסום שלנו! "תתקשרי דחוף" מה דחוף, אנחנו נפגשים, מה דחוף.
מצלצלת. "החוקית בחום מאוד גבוה" הוא אומר בשקט. "אני טס הבייתה לקחת אותה לרופא." הקול שלו שקט, אולי דאוג ואולי זה רק נדמה לי, הפון כמעט נופל לי מהיד.
"דאדי שלי" אני עונה לו..."סע בזהירות, שתהיה בריאה." הוא ממלמל עוד משהו מתנצל שוב וסוגר.
בא לי לצרוח, בא לי לבכות, בא לי...אותו.
אבל אני יודעת - המשפחה קודמת לכל, זה אחד מיסודות הקשר שלנו. ההבנה הזו שהמשפחה קודם.
שיט שיט שיט.
לא יודע איך העברתי את הזמן עד הערב, הילדים באו, אכלו, והלכו לעיסוקיהם. החוקי שלי יעבוד עד מאוחר היום.
ואני משוגעת מדאגה, ומ...חרמנות. שיודיע כבר מה שלומה.
"אין דלקת ריאות, זו כנראה שפעת, לקחה כדורים להורדת חום. הכנתי לה משהו לאכול והיא נרדמה."
טוב, נרגעתי עכשיו לדאוג לעצמי. מוציאה מהמגירה את היונק, פלאג קטן ומתכוננת להיכנס למיטה.
הטלגרם מסמן על הודעה. ממהרת לפתוח אותה. "היא ישנה, צלצלי אם יכולה".
מצלצלת. "דאדי שלי, אתה בסדר, היא בסדר?"
"יהיה בסדר, מה את עושה, הולכת לאונן?"
איך הוא קורא אותי הדאדי שלי..."כן" אני עונה בקול חלש ומתארת מה לקחתי איתי למיטה.
"צאי ותביאי גם את חגורת העור שקניתי לך"
"דאדי, אתה יודע שאני שונאת להצליף בעצמי...אני...אני...."
"אני רוצה שתרגישי שאני שם, איתך, קחי את החגורה. עכשיו". הקול שלו שקט כמעט לוחש, אבל נחוש, אי אפשר לסרב לו. לא אני.
לוקחת את החגורה.
"את עירומה?"
"כן"
"את לבד בבית?"
"כן"
"יופי, שימי את הפון על רמקול, רחי את החגורה ביד, התכופפי קדימה ו-אחת!"
"אבל דאדי" אני מנסה שוב, כולי אדומה
"זכית בעוד חמש, אני לא אחזור שוב על הספירה, אחת!"
הצלפתי לאחור. זה כאב, אבל...פתאום הרגשתי שהוא בחדר, איתי, מאחורי, מחזיק בחגורה
"שתיים" ושוב הכיתי לאחור...
"שלוש"...
לא אשעמם לכם ולא אסגיר לכמה הגענו. זה כאב אבל הרטבתי כמו הזנזונת שהוא מכיר...
"כנסי למיטה, תחדירי את הפלאג ותדליקי את היונק...ואל תפסיקי עד הגמירה השלישית, ברור"
אבל אני כבר כמעט לא שמעתי, הייתי באמצע הגמירה הראשונה...
תודה דאדי שלי, תודה שמצאת את הזמן הזה למרות שאתה כל כך דואג לה...