אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לבד חלק 1

כשנפגשנו הוא ואני וזה ממש לא היה מתוכנן
איזה צורך של כאן ועכשיו, לזקק את הכמה דקות האלה
וזה היה ימים ספורים של ממש , אפילו לא שבוע , של שיחות
הנדסתי את הרגע להיות באזור ואמרתי אני רוצה לעלות לרכב שלך .
הגעתי
כמו ילדה מבוישת שמכסה את הפנים נכנסתי לרכב שלו, והוא ספק ממבוכה או ספק מתדהמה כאילו מה את ילדה קטנה שמסתירה את הפנים?
כ"כ התביישתי , וצדקתי לגמרי !!
היו שם עיניים במבט נוקב כזה שנכנסו לי לנשמה כאילו מסתכלות עלי פנימה
והמילים האלה מה את רוצה לעשות עכשיו ואז מדליק את האור ונוסע ואני.. עוד שניה או קופצת או לא נושמת - תלוי
ועוצרים שקט סבלנות מופתית פשוט מחכה.. ואני מסתכלת עליו מעולפת מהתרגשות ..
ופתאום הוא מושך לי בשיער אחורנית ומנשק אותי כמו שלא נישקו אותי בחיים !!! כאילו שואב את הנשמה שלי פנימה אליו ונושך את השפתיים שלי
ואז כמו מרחיק אותי מסתכל עלי בוחן אותי ואולי לא , מנסה לייצר שיח לרגע ואני לא מצליחה לשמוע מה הוא אומר ..כל כך נרגשת ובכלל לא מבינה מה קורה פה עכשיו
לפני 9 חודשים. 20 במרץ 2024 בשעה 15:22

כמה אפשר להתגעגע ?!!

אתה לא אמור להיות

זה שאתאהב בו ובטח לא זה שאוהב .

אתה לא אמור להיות , זה שאהיה כמהה אליו כל כך. 

אתה לא אמור להיות האיש שיעסיק את מחשבותי כל כך הרבה שעות..

ולא זה שאבטיח לו הבטחות..

אתה לא אמור להיות לי עוגן באספקט הרגשי 

אתה לא אמור להיות לי פיתרון לכל התסביכים שלי .

אתה לא אמור להיות לי למשענת בחיי 

ולא לפתור את כל שאלותי ..

אתה אמור להיות לי בנתיב מקביל , כזה שלא פוגע שלא מאפיל..

והדרך ברורה החוקים הכתובים..גם אלה שלא הם הכי הכי ברורים .. 

אז למה הרגעים והימים .. יוצרים בי געגוע 

למה את חודר אותי גם כשאתה לא מופיע

למה אני כמהה אליך ולפעמים לא מצליחה להסביר

למה אני מחכה לשנייה שאוכל להריח אותך עד שלא אוכל להכיל 

למה אני רוצה שכל הזמן תהיה איתי

למה אני צריכה אותך קרוב אלי , להרגיש.

למה אני רואה בך משענת ויידע שלא נגמר . 

למה אני כמהה אליך כאילו אין לי דבר..

ואולי כי אתה זה עולם שאני לא מכירה 

מלא בטוב מלא בנתינה.. מלא באמוציות בתחושות ברגשות ..מלא בלהסתכל עלי דרך משקפיים לא ממש וורודות ..

ועדיין... מלא בכל כך הרבה חומות..

אז שומרת על החוקים , האמת משתדלת .. 

ועדין כל כך מתגעגעת שאני לפעמים לא נושמת ..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י