סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינויים

יש שינוי באוויר,
הטוויטי מתחיל להצמיח נוצות.
"בין הצער לאושר, מחפש לי טיפת אהבה"
לפני 17 שנים. 28 באוגוסט 2007 בשעה 8:23



עבור הילדים הקיץ הוא זמן לחופשה זמן לבריכות, ים, קייטנות, גלידות, ושאר בילויים.

עבור חלקנו זו סתם עוד עונה...

עבורי מעבר למועקת החום והלחות זו תקופת השיא בעבודה.

אין זמן לנשום...

אני מתחילה את יום העבודה בשמונה בבוקר ומסיימת בשמונה ואף עשר בלילה כל יום (לא כולל שישי שבת מן הסתם)

לפעמים הטלפון פשוט לא מפסיק לצלצל.. אני מדברת יש שיחה נכנסת וגם הנייד לא שותק ואם בכלל התמזל מזלי אז לקוח מסכן יושב מולי וממתין שסוף סוף אתפנה אליו.

אני משקיעה את כל כולי בתוך העבודה הזו, בתוך הלחץ הזה, בתוך הדינמיות והאנרגיות, ואין יום אחד דומה למשנהו.

ובתוך המתח, בתוך העייפות יש סיפוק רב, כשעוד לקוח לוחץ את היד בתודה, כשלקוח מתקשר לומר כמה הוא מרוצה, כשמתקבל מכתב תודה.

ובעיקר כשהבוס סוף סוף נותן בונוס נחמד.

Whip​(שולט) - או, בסוף הגעת לעיקר... :)
כי כמה סיפוק שלא יהיה בעבודה, אם אתה מרגיש שלא מתגמלים אותך כראוי....אתה מתמרמר, וכמו סיר על האש...בסוף זה גולש.
ואיך אומרים? עם 'תודה' עוד אף אחד לא קיבל לחם במכולת ולא קנה לילד מסטיק...
לפני 17 שנים
תמונה כפרית - וזה ב ד י ו ק העיניין.
אישית אני נהלתי מאבק בדרכים יפות ונעימות.
אח"כ "עלה לי הדם לראש"
כתבתי מכתב חריף המגובה ב"הוכחות" לתרומתי הרבה.
היום אני אמורה לקבל את האינפורמציה הנכספת




כמה תהיה ההעלאה

היפ היפ הורייייי
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י