שינויים

"את ראויה" הוא לחש אי אז על אוזני, "את ראויה להיות נאהבת ואהובה"
אי אז התחפרתי עמוק עמוק בחיקו כשלחשתי לו "אני אוהבת אותך"

כמעט אף בוקר אינו מתחיל בלי שיחת בוקר טוב, וכך גם בסוף יום עבודה, שיחות קצרות שיחות ארוכות, שיחות של כלום ושל הכל, שיחות מלאות געגוע. מלוות אותי מרגע שיצאתי מהבית ועד שאני מגיעה למשרד.

אני אוהבת לסוע כך איתו בטלפון, הזמן מקצר דרכים. תמונות מהנוף החולף, החסידות ששכחו שוב את הטובלרון במעופן לארצות החום. החמניות שצריך לצלם, או צבעי שקיעה קסומים. ותמיד אומרים "שלום" ב"הגנה" ושותקים עד גמר ה"חריין" האוטומטי.

אך הנסיעות המשותפות תמיד הסעירו והרעידו והרטיטו אותי עד גמר. (לק"מ, ולזמן).
ירדנו מההר לטעום פלאפל, בזווית העין ראית את הגלידריה עליה ספרתי לך אך קודם - זיכרון ילדות מתוק. עצרנו גם שם. ללקק גלידה, הן רק קודם ליקקתי אותך.
כנאפה בעכו על החומה.
מבט על השקיעה או הירח המשתקף על הים.

חנוכת בית - לא אוכל להוסיף מילה... אני ממלאה את פי ....

אתה לא יודע אבל איתך למדתי לאהוב לכאוב לגמור מלכאוב. בכלל איתך התנסתי לראשונה בהרבה דברים.

וזה היה כל כך טוב כל כך נעים, כל כך מתאים.

ואפילו לא התחלתי להגיד תודה על כל המתנות, החיוכים החיבוקים, הנשיקות, המילים החמות.

אך מעל הכל תודה על מתנה מופלאה, מיוחדת, אינטימית.

תודה על שנתת לי להיות חלק ממך, תודה על שאפשרת בי צמיחה.


תודה על שאתה אתה.