שינויים

עדין מרחפת במקום אחר בזמן אחר

"איך בבית ספרנו מעירים את כבוד מנהל ממנוחתו?" שאלתה.

ונתת לי את הרשות להדגים.

להעיר אותך, להתעורר איתך.

כמו לקום לחיים חדשים, מלאי אנרגיה, תשוקה ואהבה.

שעור ראשון תזונה נבונה.

שעור לשון בשעה השניה

ולסיום, ספירה נכונה ומתמטיקה קלה.

תלבושת בית הספר הוכנה בקפידה.

חצאית עד גובה אמצע הירך,

חולצת כפתורים לבנה,

ואני עומדת מולך, עיני בריצפה.

אתה מניחני על ברכיך,

ואני נוזלת לרצפה.

ואדוני המנהל,

מרביץ בי תורה,

עץ ערבה גמיש עושה מלאכתו נאמנה

ושועל קרבות משלים את העשייה.

ההצלפות נוחתות, תחילה רכות,

אך הקצב מתגבר, ואיתו העוצמה.

והכאב חודר, חותך, צורב, אוהב

וגופי כמו עליו רוכב.

ובה בשעה, אדוני

לומד חוקר את גופי.

אצבע ועוד אצבע

יד שלמה

חודרת לי לתוך הנשמה.

וכל כולי תחינה

אדוני המנהל, עוד בבקשה.

ומתפוצצת לרסיסים,

בעשרות גלים.

ושליחיך שוב ושוב לדרך יוצאים

רעדה אחרונה,

רגיעה

מכורבלת בך

שלך

אוהבת אותך.