שינויים

נראית מוזר בזקנך השחור
מדיך המגוהצים
התיק עם שאר החפצים
כשהבטת בה, עיניך נמלאו אור
סבת על נעליך השחורות
ואמרת להתראות
ואנו לא ידענו את הבאות.

כשקיבלת את הצו
מלאת את הוראותיו
עלית על האוטובוס ונסעת
למקום אחר, לארץ אחרת
למלחמה שאת שמה אינני זוכרת.
עם רובה על כתף
ותקווה שבלב
ואנו לא ידענו על בוא הכאב.

הבקעות וההרים שם כה שונים
האנשים שם כה מוזרים
השפה שם מתגלגלת
הכל נראה מוזר פשוט אחרת
מדינה במלחמה
והנגמ"ש לדרכו יצא
החיילים ברובים דרוכים
ואנחנו עדין לא מבינים
רעש מהומת קרב
שיירה נקלעת למארב
פיצוץ ואתה נפצע
מפונה מטופל וחוזר להציל את רעיך
ופתאם
שוב, במקום אחר אותו כאב איום
אתה מתמוטט ונלקח
ופתאם חייך מונחים על הכף
ואנחנו לא ידענו שזה יהיה כך.

עכשיו כל המשפחה
אמא אחים אחיות
אשתך והבנות
יושבים ומדברים בשבחך
בזכרונך
בגבורתך
בצל"ש שעל הקיר
בתמונה בתוך מסגרת
בחיוך הנצחי
ואני בתוך תוכי
עדין שואלת
תמיד מתפללת
ולנצח אותך זוכרת.