סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינויים

יש שינוי באוויר,
הטוויטי מתחיל להצמיח נוצות.
"בין הצער לאושר, מחפש לי טיפת אהבה"
לפני 14 שנים. 16 ביוני 2010 בשעה 19:04




ניצלתי את הזמן עד תחילת השיעור לטיול סיור ב VENDOR MARKET. אנשים שאומנותם קשורה, לקשירות חבלים BDSM וקינק. מכרו שם נעליים ומגפיים שונים ומשונים בכל הצורות הצבעים והגדלים. שלל מחוכים מדהימים, שאף יצא לי למדוד. ושלא לדבר על המגוון העצום והמדהים של חבלים. חבלים במגוון אורכים וקוטרים שונים, מגוון עז של צבעים ושלא לדבר על חומרים, החל ממשי, ג'וט, המפ וכלה בסינטטי. לכל אחד החבל שלו.

כשחזרתי לאיזור הכיתות, צד אותי החתול לתוך השיעור האחרון ליום שישי, שהיה עם ZAMIL, אשף בתנועה מגרמניה. רואים שהאדם הזה הינו רקדן במקצועו, והוא בהחלט יודע לשלב אלמנטים אלו בתוך העבודה שלו. הוא דן בקשירה על הקרקע, ואיך היא הופכת לאומנות ואיך ניתן לשלב אותה עם הסביבה כמסגרת. אני הייתי שפן הניסיונות של החתול, הטוויטי עליו הוא התנסה בקשירות שהודגמו בכיתה. לצערי, ובעיקר לצערו של החתול, אין לי הרבה ניסיון כנקשרת סידרתית, טרם למדתי סבלנות מהי, ותמיד יש לי הערות ביניים כאלו ואחרות, אבל השיעור היה מעניין, ואני נהיינתי מאד מלהיות על הרצפה ולהרגיש את החבלים מכאן ומשם, ולצחקק, ולהעיר וסתם לחוות דעה. בתום כל שיעור ממלאים טפסי משוב כחולים על השיעור, איך היה, מה היה, מה לקחת משם לאחר כך. עד כה כל שיעור שהייתי בו זכה למשוב של 5 מתוך 5.

עם תום השיעור, עלינו לקומת הקרקע, וניגשנו למסעדה המקומית. שנינו עייפים מידי וקצרים בזמן מכדי לחפש ארוחת ערב טובה בחוץ. המסעדה הציעה בופה עשיר בסכום לא רע של 18$ לסועד. הם הציעו מגוון עצום של ירק, סלטים וכד' ואפילו את הגירסה שלהם לחומוס ופיתה, היה משעשע לראות ויותר מכך לטעום, לי זה הזכיר את החומוס מקופסאות השימורים בטיולים כשהיינו ילדים. היה פירה מעולה, ולמנה עירית יכולתי לבחור דג שלמון, עוף, או אנטריקוט, או גם וגם וגם. הייתי רעבההה, אך יותר מזה עייפההה. האוכל היה טעים, ופיתה לאכול ממנו עוד ועוד, אך טוויטי שאני רציתי גם קצת לנוח לפני הערב, לפני ה PLAY PARTYהגדול של הלילה.

עוד לפני שנכנסתי לחדר בכלל העפתי מעלי את כל הבגדים וגלשתי לתוך המיטה הרכה, עצמתי מעט, ואם תשאלו אותי, מעט מידי את העיניים, ונחתי, מלאתי את האמבט מים, התקלחתי, איפור קל, ושמתי עלי את הקימונו החדש שתפרתי לי במיוחד. את הקימונו תפרתי אצל QueenM בצבע אדום מהמם עם עיטורים בזהב ושחור. הקימונו מעוצב עם שרוולים מלבניים, שרוולים אלו הם סמל לעושר רב, כי הם לא פרקטיים וקצרים, כלומר לאישה יש משרתים העושים עבורה את מלאכות הבית. החתול מצידו שלף הפתעה, מניפה תואמת, שרכש במיוחד עבורי. כשירדנו למטה, האנשים במעלית התפעלו ממנה, והחמיאו, וכך גם לא מעט אנשים בכנס עצמו. Psychokitty ניהל את טקס הפתיחה. היה משעשע ומצחיק. היתה הגרלה, ושני אנשים זכו בכרטיס כניסה חינם לשנה הבאה. כשהטקס הסתיים עזרנו להזיז כסאות לצידי האולם, והPLAY PARTYהתחיל.

במסדרון הרחב עמדו עגלות מלאות מגבות וסדינים, מכל צד של המסדרון היו ארבע חדרים. ובקצה אולם ענק, כל המרחב הזה שימש את ה PLAYPARTY. ואת באי הכנס. היה צפוף היה רועש, ובעיקר היה מעניין. אני נקשרתי למעין איקס גדול עשוי מתכת, החתול טרח לרפד אותו במגבות על מנת שלא יהיה לי קר או שיציק לי. שאם כבר יכאב לטוויטי, שזה יהיה אך ורק מכפותיו של החתול ולא חלילה ממשהו אחר. הקימונו הפך לחלק מהמסגרת של ה Xואני הפכתי, לכלי לתעלולי החתול. הוא הוציא מתיק הגב את מגוון אבזרי המטבח שלו, וכמובן הפתעות. בניהם, מקל סבא קצר מידי המשמש ל"עידוד" חזירים. ואני הבאתי איתי כל הדרך לשם את השועל האדום, חולץ נעלים אררררוך ישר מאיקאה. באיזשהו שלב, נקשרתי עם הגב אל ה X, ואחר כך בכלל הותרתי והושכבתי על סדין שנפרש במיוחד על השטיח. אני חושבת שכבר הרבה הרבה לפני כן, הייתי מרחפת בעולמות עליונים, ככה שהדבר היחיד שאני זוכרת, זה את הזוג שהיה לידינו, שלא הפסיק להתלהב מכך שהם רק באותו היום נפגשו. אי לכך נאלצתי להיעזר בזיכרונו של החתול.

לחתול יש מעין סלסלה שחורה בצורת חתול עם עיני חתול צהובות גדולות, את הסלסלה הוא קשר בגובה נוח לגישה ושליפת משחקים, בין שאר תעלוליו היו אטבי מתכת בצבעים פטריוטיים של אדום כחול לבן, אשר הוצמדו אל שדי, ואחד על העטרה עוטף את הפיטמה, הוא השחיל חבל דק בחור האמצעי ומשך אותם, ובדרך הרג אותי. את אותו התעלול הוא עשה אחר כך עם למעלה מ 40 אטבי פלסטיק שחורים, אין גבול לאכזריות הנפלאה של החתול. אני כעת עוצמת עיניים, ורעד של עונג מתוק מרעיד את הגוף.

אחרי מנוחה קלה אך הכרחית לי, (טוויטי ריחף למעלה למעלה בצורה לחלוטין לא יציבה מספיק להליכה על שתי רגליים) ארזנו את עצמנו, כדי להמשיך למעלה בפרטיות החדר. ובעיקר לנשום לתוכי את ריחו של החתול. ולהיות עטופה בתוכו, בתוכי, ולשוב ולנסוק למעלה ביחד. החיבור הזה שיש בייננו, אי אפשר לתאר אותו, צריך לחוש בו כדי להבין. זו מין אנרגיה מדהימה שזורמת לתוכנו מתוכנו וסביבנו. אפשר לחוש בה כמעט לראות אותה, לראות את האור שלה בעיניים שלי, בעיניים שלו.לחוש את העוצמה המדהימה שלו מתפרקת בתוכי. ולדהור עליה בעצמי.

בטרם נרדמתי עטף אותי החתול בסדין, נשק לי וחיבק לליל מנוחה. ואני ריחפתי אל בין גלי התנומה לשינה עריבה. שלווה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י