קשה לפרק מערכת יחסים תהיה אשר תהיה
קשה להתאושש לאסוף את השברים ולהמשיך
זה קשה אולי יותר במערכת בדסמית ולו רק בגלל העומק שנוצר, והיחודיות שמגיעה עם יחסי שולט נשלט.
התאוששות כזו לוקחת את הזמן שלה, ולכולנו אמורה להיות רשת תמיכה, חברים משפחה וכו'
ואם היתה זו מערכת בריאה שהסתיימה יפה, אפשר להרוויח ידידות טובה, ראיתי גם את זה.
הבעיה מתחילה הרבה הרבה קודם, כשהקשר עצמו היה בעיתי וחולה מלכתחילה,
כשההתמסרות הייתה לא בריאה, ואז זה כבר לא התמסרות.
לאחרונה נתקלתי בשתי דוגמאות שבעיני הן אות ומופת להסחפות רצינית
בלי ברקסים, בלי בלמים, איבוד שליטה רציני על ההגה של ההגיון הבסיסי.
התמסרות היא דבר נפלא, אבל אי אפשר להעניק אותה ככה סתם.
בטח לא להצהיר אהבת עולם כלפי מישהו שנניח וירטואלי לחלוטין.
או ליילל בשיברון לב אחרי שמישהו עשה לך מיני סשן פומבי פעם או פעמים ,
וכשזה לא מסתדר לבכות דמעות שליש,
כי נתת שם את כולך, כי נתת שם את הכל והנחת את הלב שלך על מגש זהב
והגשת אותו למישהו או מישהי שבכלל לא בטוח שיכולים לקבל.
קצת ריאלטי צ'ק לא הזיקה אף פעם.
מערכת יחסים בריאה היא קודם כל מערכת יחסים
קבלה ונתינה הדדיים (כל אחד מהמקום שלו, בדרך שלו אבל עדין הדדית)
ומידי פעם יש לעצור ולבדוק אותה
למשש לה את הדופק
לראות שהיא אכן מעניקה ותומכת, ולא מכבה וחונקת
לכל החלקים במערכת יש 100% אחריות על החלק שלהם במערכת.
וכשמשהו לא עובד האחריות היא הדדית.
לפני 13 שנים. 15 בספטמבר 2011 בשעה 4:35
