לפעמים עולה מידי פעם השאלה ביני לבין עצמי, ביני לבינו, או ביני לאחרים,
"מה אני מחפשת?"
והתשובה התמיד ברורה היא "אני לא יודעת"
מצד אחד אני והוא יחד כבר כמעט 4 שנים, של ירידות ובעיקר עליות,
של למידה הדדית ואישית, של גדילה, בעיקר שלי מול עצמי.
לאחרונה תוהה יותר ויותר אם המסגרת הנוכחית קטנה מידי למידותיי,
ואם כן, מה אז? לוותר עליה ולחפש אחרת? לשמור עליה כמו שהיא
ולחפש אחרת במקביל? לשמור עליה בשינויים ולחפש אחרת
שתחליף חלקים, או מה?
והרי לכם דילמה, אני אוהבת אותו זה ברור, הוא אוהב אותי גם זה ברור,
עבורי הוא היחיד, ואני מתקשה לראות את עצמי מנהלת עוד מערכת
במקביל, מצד שני אני לא היחידה בחייו כך שמן הסתם יש עם זה את
האילוצים והקשים הנילווים לכך.
אז מה הלאה?
מצד אחד לא רוצה לוותר על הקיים, מצד שני הקיים לא תמיד מספק.
מצד שני תוהה האם לא הגיע הזמן לחפש לי מערכת שבה אני אהיה
הפריימירי. אבל האם זה בכלל מתאים לי? הייתי שם בעבר,
זה לא החזיק מים. ואולי זה רק בגלל שלא הייתי עם מה שמתאים לי?
אז מה מתאים לי?
הוא תמיד שואל אותי איפה אני רואה את עצמי עוד 5 שנים,
ואני תמיד עונה "לא יודעת" כי אין לי תוכנית חומש,
אני עסוקה מידי ביום יום מכדי להרים את הראש ולהביט קדימה.
זה מוזר לחשוב על תיכנון העתיד, כי העתיד כל כך לא בידיים שלי.
ולא משנה כמה אתכנן, העתיד מביא איתו את מה שהוא רוצה, וזהו זה.
זהו בנתיים, אנחנו אולי רק בחצי הדרך לראש השנה ולחשבונות
הנפש שהיא מביאה איתה אבל גם ניסן הוא ראש השנה.
אז מועדים לשמחה.
לפני 12 שנים. 8 באפריל 2012 בשעה 18:26