ארכיון לחייזרים מהעתיד

בעולם הזה אין צדק,

זה מצב מאוד עגום,

לעשירים יש ים של כסף

ולעניים אין כלום.

מסביב ועד האופק

אין שיוויון ואין תיאום.

לכן אני, עד סוף הדרך

לא אשן ולא אנום.

בין העוני והעושר

ההבדל הוא מעצבן.

לכן אקח ממי שיש לו,

ואתן למי שאין.

אם ירצה ייתן בשקט

ויבין שזה הוגן.

אבל אם לא, אקח בכוח

ואחר כך נתחשבן.

ולא היה לה מה להפסיד 

עכשיו יש לה חברים בצפון העיר והיא עושה חרא של מוזיקה 

קשרו במלחמת האזרחים את הבורגנים לעמודים בחוץ במינוס 20 מעלות ללילה שלם. נזכרתי

Red Terror - Wikipedia

אלוף פיקוד המרכז: לא יורים במיידי אבנים יהודים בשל "השלכות סוציולוגיות"

אבי בלוט אמר כי מכיוון שמותר לירות בפלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה ולפגוע בהם מהברך ומטה – "יש הרבה 'אנדרטאות צולעות' בכפרים של כאלה שניסו לחדור וחטפו". הוא דיבר על הרג פלסטינים ואמר: *"אנחנו הורגים כמו שלא הרגנו מאז 1967"*

ג'וש יהושע בריינר, הארץ

אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט הודה כי צה"ל מפלה במדיניות האכיפה נגד מיידי אבנים יהודים ופלסטינים בגדה המערבית, מכיוון שלטענתו "לירי חיילים על יהודים יש השלכות סוציולוגיות קשות". בפורום סגור *התגאה בלוט שהקל בהוראות הפתיחה באש נגד פלסטינים*, ובמיוחד ירי אל החוצים את גדר ההפרדה. "מותר היום במרחב התפר לבצע נוהל מעצר חשוד עד ירי לברך ומטה כדי לייצר תודעת מכשול", אמר. "יש היום הרבה 'אנדרטאות צולעות' בכפרים הפלסטיניים של כאלה שניסו לחדור וחטפו, אז יש מחיר שמשלמים".

בלוט טען כי צה"ל פועל "באגרסיביות מדויקת" כדי למנוע תרחיש דומה ל־7 באוקטובר בגדה. "מה היתרון שלי? שאני כל הזמן נוגע בו (בפלסטינים, ג"ב), *אני כל הזמן הופך את הכפרים לעימותים"*, אמר. "הרגנו 1,500 מחבלים בשלוש שנים. אז איך אין אינתיפאדה? למה הם לא יוצאים לרחובות, למה הציבור הפלסטיני אדיש? למה אין הפרות סדר? כי 96% מתוך ה־1500 הרוגים הם מעורבים בטרור, רק 4% בלתי מעורבים". לדבריו, אחוז הפגיעה בבלתי מעורבים בפיקוד המרכז נמוך מהאחוז בפיקוד הדרום והצפון. הוא גם אמר כי הצבא מתחקר פגיעות בפלסטינים בלתי מעורבים. "מתוך ה־1500, 70% עם נשק חם. וגם, הערבים מבינים ש'הקם להורגך השכם להורגו' זה בכללי המזרח התיכון, ולכן אנחנו הורגים כמו שלא הרגנו מאז 1967". זאת, על אף שבאינתיפאדה השנייה נהרגו אלפי פלסטינים.

כשדן האלוף בפלסטינים מיידי אבנים, הוא אמר כי "זה טרור, לא טרור עממי, יש רק ריקוד עממי". הוא הוסיף: "בשנת 2025 הרגנו 42 זורקי אבנים על כבישים". לעומת זאת, כשהופנה לתיעודים של מתנחלים שהשליכו סלעים על כלי רכב, הודה בלוט כי אינו תומך בפתיחה באש נגדם, על אף שהסכנה היא אותה הסכנה. "כבר פגענו, למשל, בשני יהודים רעולי פנים, לא יודע אם אתה זוכר איזה רעש זה עשה", אמר בלוט בעקבות הירי של איש מילואים ולוחם מג"ב אל רעולי פנים שיידו אבנים על כלי רכב ישראליים בשנה שעברה. הוא ציין גם "אנרכיסט בן 15 מבית שאן, מופרע, שזרק אבנים ב־12 בלילה על ג'יפ צבאי. המפקד שירה ופגע לו בכתף לא ידע שמדובר ביהודים עד שלא שמע דיבורים בעברית, והיה עוד אירוע ליד גבעת אסף שמג"בניק ירה להסרת סכנה, פגע למישהו בצוואר. במזל לא נהרגו היהודים". הוא הזכיר מקרה נוסף שבו שוטר פתח באש אל פעילי ימין שתקפו אותו בגז פלפל, ופצע אחד מהם אנושות.

בלוט הבהיר כי היה מעדיף שהחיילים ישתמשו באמצעים לפיזור הפגנות ויבצעו נוהל מעצר חשוד במקרים כאלה. "אנחנו מעדיפים לפתור את זה באמצעים אחרים", הצהיר. "כל אירוע כזה יש לו השלכות קשות מאוד בהיבט הסוציולוגי. אני לא בטוח שאנחנו צריכים להגיע לשם, לא חייבים להגיע לירי, וכן, יש אפליה מסוימת", הודה. "אבל צריך לחשוב מה ההשלכות ויש השלכות מעבר לנקודה הפרקטית, מעבר של עכשיו לירות על כל זורק אבנים ישראלי בצומת. אני לא בטוח שזה (הירי, י"ב) יתרום, אני חושב שזה יעשה הפוך לגמרי".

בלוט דיבר גם על אפליית פלסטינים במעצרים מנהליים ורמז כי צריך לעצור גם יהודים. זאת לאחר ששר הביטחון ישראל כץ ביטל את המעצרים המנהליים ליהודים. "אתה יודע כמה עצורים מנהליים ערבים יש כרגע? מעל 4,000. ואין לך מעצר מנהלי נגד ישראלים, אבל יש לך 4,000 עצורים מנהליים פלסטינים. תתחיל שם, אחרי זה נדבר על הוראות פתיחה באש. אני מנצח עם מה שיש לי".

על פי הנתונים שהציג בלוט, כיום שוהים בישראל בלא היתר בין 50 ל־70 אלף פלסטינים – יותר מבתקופה שקדמה ל־7 באוקטובר, אז שהו בישראל באופן לא חוקי כ־40 אלף פלסטינים. מאז 7 באוקטובר לא חודשו היתרי השהייה של פלסטינים בישראל. לפי בלוט, העלייה נגרמה משיעור האבטלה הגבוה בגדה, שעומד על 30%. "במכשול התפר (גדר ההפרדה, ג"ב) מותר היום לבצע נוהל מעצר חשוד עד ירי ברך ומטה כדי לייצר 'תודעת מכשול'. טייח ברמאללה מרוויח 1,500 ש"ח בחודש וטייח ברמלה מרוויח 7,000 ש"ח בחודש ולכן הוא מוכן להסתכן בירי לברך או בשבוע מעצר, ובלבד שהוא יחצה ויעבוד במאפייה".

בלוט הוסיף: "בפעם הבאה שאתם במאפייה, תסתכלו מאחורה. יש לכם שם ארבעה חברונאים כנראה, עובדים בלתי חוקיים שעובדים בגרושים. יש 13 אלף שעובדים באזור התעשייה בעטרות, למשל, שעובדים כדין, מותר להם לעבוד בישראל. כל אחד מהם הוא מחבל פוטנציאלי אבל הם לא יוצאים לעשות פיגועים כי יש הרתעה".

וגם - 

*עדאלה: פעילי שייטת חטופים נחשפו לאלימות ולחקירה בלתי חוקית במעצר ישראלי*

*2 במאי 2026*

עורכי דין של עדאלה סיימו זה עתה ביקור בכלא שקמה, שם נפגשו עם פעילי שייטת סמוד העולמית טיאגו דה אבילה וסייף אבוקשק בפעם הראשונה מאז חטיפתם על ידי חיל הים הישראלי בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי, 30 באפריל, במים בינלאומיים ליד כרתים. העדויות המחרידות שסיפקו שני הפעילים חושפות אלימות פיזית והחזקה ממושכת בתנוחות לחץ על ידי כוחות צבא ישראליים במהלך היומיים האחרונים שבילו בים. שני הפעילים הגיעו הבוקר למרכז המעצר שקמה באשקלון לאחר יותר מיומיים במעצר ימי.

טיאגו דה אבילה דיווח כי סבל מאלימות קיצונית מצד הצבא הישראלי במהלך תפיסת כלי השיט. הוא נגרר כשפניו כלפי מטה על הרצפה והוכה קשות עד שאיבד את הכרתו פעמיים. כעת יש לו חבורות גלויות על פניו, כולל סביב עינו השמאלית, והוא מדווח על הגבלה בתנועה וכאב עז בידו. מרגע חטיפתו על ידי הצבא הישראלי ועד להעברתו לשירות בתי הסוהר הישראלי יותר מיומיים לאחר מכן, הוא הוחזק בבידוד ועיניו מכוסות. כעת הוא מוחזק בתא ללא חלונות. טיאגו דיווח כי נחקר על ידי סוכנות המודיעין של השב"כ (ש"כ) וציין כי נאמר לו כי ייחקר מאוחר יותר על ידי המוסד בחשד ל"שיוך לארגון טרור". למרות שעורכי דינו של עדאלה דרשו מידע על ההאשמות, הרשויות הישראליות סירבו למסור אותו.

סייף אבוקשק דיווח כי הוחזק כבול בידיים ובעיניו מכוסות, ונאלץ לשכב כשפניו כלפי מטה על הרצפה מרגע תפיסתו ועד הבוקר, מה שגרם לחבלות בפניו ובידיו. לאחר שהגיע למרכז המעצר שקמה, דיווח כי נאמר לו כי הוא נחקר על ידי השב"כ בחשד ל"שיוך לארגון טרור".

 טיאגו וסייף הכריזו על שביתת רעב, למרות שהם ממשיכים לשתות מים.

שני הפעילים צפויים להיות מובאים לבית משפט השלום באשקלון מחר, יום ראשון, 3 במאי 2026, בשעה 9:30 בבוקר, לדיון בהארכת מעצרם. עדאלה טוען כי היחס לשני הפעילים, כולל שימוש בבידוד, עטיפת עיניים ממושכת ומכות פיזיות, מהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי. עדאלה טוען עוד כי כל חקירה של הפעילים אינה חוקית וכי יש לשחררם באופן מיידי.

2 פוסטים אחורה לגבי איך מדינת ישראל בנתה את חמאס והשתיקה פעילות פלסטינית מתונה - גם עכשיו - פעילים שבאו לפעולה לא אלימה, להביא אוכל, ולא היה להם נשק, איך המשטר הישראלי מגיב? באלימות, במעצר לא חוקי. פאקינג חלאות נאצ*ם. 

עוד אקט הירואי ומוסרי ביותר. תודה שאתם שומרים עלינו <3

Eran tzidkivahu - 

לאורך השנים הפך אל-חוסייני בהדרגה לאחד הקולות הפלסטיניים המרכזיים בשטחים כמו גם בפתח-אש"ף בעד פשרה היסטורית, דו־שיח והסדר מדיני. אולם ככל שמעמדו התחזק וקולו גבר, התחזקה גם הרדיפה הישראלית והוא הפך נתון לשרשרת של מעצרים מנהליים. 

בין 1982 ל־1987 אל-חוסייני היה נתון לריתוק לירושלים ולמעצרי בית ליליים ממושכים. 

באפריל 1987 נעצר במעצר מנהלי לשלושה חודשים ללא משפט.

באוגוסט 1988 נעצר שוב עד ינואר 1989, שוב ללא כתב אישום.

ב-19 בינואר 1990 נעצר אל-חוסייני פעם נוספת. בשלב זה הוא כבר נתפס בעולם כאחד המנהיגים הפלסטינים המתונים והשותפים האפשריים להסדר ואף הוגדר על ידי אמנסטי אינטרנשיונל כאסיר מצפון. 

בספרי "נסיך ירושלים" אני מצטט את פרופסור סרי נוסייבה, חברו של אל-חוסייני ומי שהחליף אותו כמחזיק תיק ירושלים באש"ף לאחר מותו, אשר תיאר את האבסורד כך: 

לעומת אל-חוסייני, שעליו הוטל מעצר מנהלי של חצי שנה בגלל עמדתו בנושא אי-אלימות, שום פעולה לא ננקטה נגד מנהיג חמאס שייח' אחמד יאסין, למרות אמנת החמאס שלו מ-1988 הנגועה בשיטנה, אנטישמיות וקריאות לג’יהאד ולמלחמת חורמה אלימה נגד ישראל והציונות. 

אולם מעצריו החוזרים של אל-חוסייני לא היו איוולת פוליטית שנעשתה בהיסח הדעת, אלא מדיניות עקבית שנועדה להחליש את הקול הפלסטיני המתון, קול אשר העמיד אלטרנטיבה למצב הקיים של השליטה הישראלית בשטחים. 

יתרה מזו, כפי שאני מראה בספר, ראש ממשלת ישראל באותם ימים יצחק שמיר אמר למזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' שולץ מפורשות הוא לא מעוניין להשיג שלום במחיר של פשרה טריטוריאלית.

הסיפור של הקונספציה איננו ש"ישראל יצרה את חמאס" כפי שקונספירטורים למיניהם נוהגים לומר בפשטנות. זהו סיפור עמוק יותר: במשך עשרות שנים התקבעה תפיסה שלפיה לאומיות פלסטינית מדינית ומאורגנת, ובמיוחד כזו שמבקשת הכרה הדדית והסדר, מסוכנת יותר לישראל מאשר יריב דתי-משיחי הנתפס כבלתי ניתן לפשרה.

פייסל אל-חוסייני גילם את האיום הזה בדיוק. הוא לא היה אסלאמיסט ולא חמאסניק, אלא הוא גינה פיגועים והתנגד לפגיעה באזרחים. 

אבו אל-עבד היה מנהיג פלסטיני לאומי מתון אשר ניסה לבנות הנהגה מאוחדת, לדבר עם ישראלים, ולהציע הסדר היסטורי סביב שתי מדינות וקידם חזון לירושלים כעיר פתוחה ומשותפת. 

ובדיוק בגלל זה הוא נעצר שוב ושוב בידי ישראל. 

בדיוק בגלל זה אנשי ימין קיצוני רדפו אותו, תקפו אותו וביקשו להפוך את חייו לבלתי נסבלים. נועם פדרמן אף ירק עליו בבית המשפט ונעצר בשל כך.

לאחר מותו של אל-חוסייני נותר חלל מנהיגותי עצום, חלל שאליו נכנסו בהדרגה הכוחות האסלאמיים, הן במזרח ירושלים והן, הלכה למעשה, במרחב הפלסטיני כולו. 

זו משמעותה הטרגית של הקונספציה, שבמשך שנים ארוכות, המנהיגים הפלסטינים שניסו להפוך את הסכסוך ממשיחי ואלים ללאומי, פוליטי ובר־פשרה, נתפסו בישראל דווקא כאיום הגדול ביותר.

את הסיפור המלא, המורכב והטרגי של פייסל אל-חוסייני, המנהיג הפלסטיני אשר ניסה להוביל דרך פלסטינית אחרת, אני מספר בספרי ״נסיך ירושלים״, ביוגרפיה פוליטית של פייסל אל־חוסייני, על הדרך שלא נבחרה."

המאבק הזה הוא נגד משטריים דכאניים, נגד ניצול, דיכוי בכל מקום באשר הוא. לא עובדים נגד עובדים, לא לשלוח בשם האחדות הלאומית והציונות והאינטרס הקפיטליסטי של בעלי ההון לטבוח, להרוג, להרוס, ולהשמיד, שהמרוויחים העיקריים מזה הם חברות הנשק, הם הפוליטיקאים והבורגנים שמשתמשים בכלי של ההפרד ומשול. לחשוף את זה שהמלחמה היא המשך המדיניות של הקפיטליזם באמצעים אחרים, שמי שסובל בה הם עובדים ועובדות מהשורה. אין מלחמה אחרת מלבד מלחמת המעמדות, והתפקיד שלנו הוא לוודא שבעלי ההון הקפיטליסטים ילכו הבייתה ויאפשרו לנו לבנות עתיד של סולידריות, של שוויון, של שלום ורווחה. 

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה

עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב

אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלֵּב לִחֵכָה

לִקְרַאת אוֹיֵב הִכּוֹן לַקְּרָב.

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה

מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל

אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה

לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,

מָחָר – הַכֹּל.

זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם

עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

רַק לָנוּ עֲמֵלֵי כַּפַּיִם

רַק לָנוּ עֲמֵלֵי הַיְּקוּם

הָאֲדָמָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

וּלְכָל הוֹלְכֵי בָּטֵל לֹא כְלוּם

עֲבוּר הַדְּרוֹר וּפְדוּת הָרוּחַ

וּפְרֹק הָעֹל מִגַּב הָעָם

לַבֵּה הָאֵשׁ וְהַךְ בְּכוֹחַ

כָּל עוֹד בַּרְזֶל עוֹדֶנּוּ חַם

זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם

עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

אֵין רַב רִיבֵנוּ וּמוֹשִׁיעַ

לֹא אֵל, לֹא מֶלֶךְ, לֹא גִּבּוֹר

בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה נַבְקִיעַ

אֲנַחְנוּ דֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר

וְכִי רַעַם אֲבָדוֹן יָרִיעַ

עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵינוּ לְהֻמַּם

עָלֵינוּ שֶׁמֶש דְּרוֹר יַפְצִיעַ

לִשְׁפֹּךְ אֶת זָהֳרָהּ הַחַם

זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם

עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!