ואמר לי שהוא רעב. ניסיתי להסביר לו בנימוס שאין מספיק נתונים כדי לקבוע אם הוא רעב או לא ובכלל לא ברור לי עד כמה הקביעה שלו מסתמכת על מתודולוגיה רצינית, אבל הוא רק התעקש שהוא רעב. עכשיו, אתם מכירים אותי ויודעים שאני רחמן וביישן וגומל חסדים ואני בחיים לא אשאיר מישהו רעב בלי לעזור לו, בטח אחרי מה שהעם שלנו עבר, אז הצעתי שיחכה לי כמה שעות באותו מקום ואני אבוא מאוחר יותר עם משקל דיאגנוסטי וננסה להבין ביחד אם יש לו מספיק מאגרי שומן כדי לשרוד בלי אוכל ואז ניעזר בספרות מקצועית כדי להבין כמה קלוריות הוא באמת צריך, אבל התראתי מראש שנצטרך לבצע סדרה של בדיקות במשך כמה ימים וזמנים שונים ביום כדי להגיע לתוצאה אמינה כי לפעמים יש שינויים בנפח הנוזלים ובגורמים אחרים והקפדנות המתודולוגית מאוד חשובה לי ולכן אני גם אשמח לקחת דגימת דם שלו ולבדוק אם אין לו מחלה גנטית שגורמת לו לחוש רעב. ביקשתי גם שיעמוד כמה שעות בשמש כי זה יעזור למתן את ההשפעה של הנוזלים על התוצאה הסופית וככה הסטייה בתוצאה תהיה קטנה יותר. הוא אמר שחם בחוץ ושקשה לו לעמוד בשמש, אז אמרתי שבכלל אין לו מד טמפרטורה אז הוא לא יכול לדעת אם חם בחוץ והוא כנראה לא מבין מספיק בשיטות מחקר. בנקודה הזאת הוא התעצבן עלי ונראה היה שהוא מתחמק מהמחקר שהצעתי לו - מעניין מאוד למה - אז אמרתי לו שברור לי שהוא טוען שהוא רעב רק כי הוא רוצה שאביא לו אוכל ושאני לא מתכוון להכנע למניפולציה הזולה הזאת ושאני יודע שהוא בכלל לא רעב ושהשכן שלי אשם בזה שהוא רעב ושאני רואה מלא אוכל במסעדות מסביב אז איך זה יכול להיות שאין לו אוכל ושהוא צריך להתבייש בכך שהוא הלבין את פני ברבים וגרם לי להיראות רע כאילו אני לא רוצה לתת לו אוכל למרות כל המאמצים שלי לעזור לו.
)לא טקסט שלי, לא מכירה את כותב הטקסט, uri schuster(