לפני חודשיים. 22 באוקטובר 2024 בשעה 20:59
זה עדיין חדש לי.
היא שאלה אם אני אוהב בראטיות, באינסטינקט אמרתי שלא. למה שאוהב? למה לעבוד קשה? אני רוצה את הלב ואת הגוף על הצלחת . ואני עדיין רוצה אותו על הצלחת ועדיין אוהב את זה ככה, אבל במקביל גם מתעורר משהו אחר שאינו ממש חדש אבל כן מפליא ומרענן בכל פעם - ההתנגדות היא לא רק פנטזיה קינקית - היא חומת ההגנה בדרך להתמסרות. וכשהחומה מתחילה לנמוס מהתחממות הלב, שערי הטירה נפתחים ואני נכנס אליה לעומק - למקום שבו חבוי הרצון לתת - בלי מצרים, בלי חסימות - למקום בו היא רוצה להגיד כן ולהעניק את מה שאני זקוק לו. עד הפעם הבאה.