סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני חודשיים. יום רביעי, 12 בנובמבר 2025 בשעה 16:47

 

הלב שלי מרוסק.

הכלב שלי המלך, המלא פאסון ועוצמה, כבר עייף וכאוב. כבר לא צעיר וכבר לא מסוגל בקושי לעלות במדרגות של החצר.

מי שהיה המלך של השכונה, שכל הכלבים תמיד לא התעסקו איתו, תמיד קיבל כבוד, תמיד הלך עם הראש והזנב למעלה.

עייף ושבור, כמו הלב שלי, שוכב במיטה שלו ומסתכל עלי בעיניים השחורות הגדולות שלו.

מחר נלך שוב לוטרינר לראות מה עוד אפשר לעשות בשבילך.

הלוואי שאוכל לתת לך עוד כמה חודשים של נחת ושלווה, שתוכל ללכת לישון לילה אחד ופשוט לא לקום בבוקר, הלוואי שתלך בשלווה, שתוכל פשוט לעצום עיניים ולהרגע.

אני מבטיח שלא אחזיק אותך בכוח ולא אכריח אותך לסבול סתם, אבל בבקשה תתן לי עוד כמה חודשים איתך.

אני לא רוצה להיות צריך לקבל את ההחלטה בשבילך. אני לא רוצה להיות זה שקובע מתי תעזוב אותי בעולם הזה בלעדיך.

ילד שלי, אל תעזוב אותי עדיין.

הלב שלי נקרע לראות אותך סובל, הלוואי שאוכל להקל עליך עוד קצת, שאוכל לתת לך את לעבור את הישורת האחרונה שלך לצידי בכבוד.

אני לא יודע מה אעשה בעולם הזה אחרי שתלך לי. בבקשה תשאר איתי עוד קצת. 💔

לפני חודשיים. יום שישי, 7 בנובמבר 2025 בשעה 14:41

 

 

עשינו ניסוי פתחתי חשבון טינדר עם שתי תמונות גוף פרובוקטיביות וכתבתי מחפש אקשן להיום בלילה. הפרופיל לא החזיק יותר מ6 סוייפים ונחסם בטענה שעובר על חוקי האפליקציה.

למה העולם כ״כ רגיש ושברירי?

 


הניסוי נכשל לפני שבכלל התחיל.

לפני 4 חודשים. יום רביעי, 24 בספטמבר 2025 בשעה 8:33

אני מזדעזע מהדברים שאני בעצמי כותב,

חושב,

אומר,

עושה. 

לפני 4 חודשים. יום שלישי, 23 בספטמבר 2025 בשעה 21:02

 

חלק ראשון - פחיות 1-2:

 


״ומה יקרה אם אגיד לא?״ היא שאלה.

 


שמתי לב איך היא משחקת בשוליים של החולצה שלה, מנסה להעמיד פנים שהיא לא לחוצה מהסיטואציה שהיא הרגע הכניסה את עצמה אליה.

 


״את רוצה לגלות בדרך הקשה?״ חייכתי אליה חיוך זדוני.

 


היא הנהנה לחיוב בצורה שגרמה לה להיראות כל כך חמודה וכל כך חוצפנית באותו הזמן. היא בהחלט הרוויחה בכבוד את מה שהולך לבוא.

 


משכתי אותה אלי בלי להיזהר יותר מדי ותפסתי אותה מהעורף הקטן שלה כמו גור חתולים סורר. הושבתי אותה בכוח בכסא ועטפתי אותה בכמה סיבובים טובים של איזו, מוודא שתישאר על הכסא.

 


זה קינק סופר נישתי, חשבתי לעצמי בזמן שהוצאתי 3 פחיות מונסטר מהמקרר. האלומיניום הקר התחיל להזיע לי ביד עוד לפני שהספקתי לחזור לחדר.

 


״לאאא! אתה מגזים!!.. לא לא לא…״ היא התחילה לצעוק כשהיא ראתה אותי מניח על השולחן את שלושת הפחיות — בדיוק התגובה שרציתי.

 


״שקט״ אמרתי לה בזמן שניגבתי את הפחית המזיעה והקרירה. ״תסתמי קצת את הפה, באמת…״

 


״שתוק!״ היא אמרה, והעיניים שלי נעצמו בזמן שלקחתי שאיפה גדולה שגררה נשיפה רועשת.

 


״אתה לא תשתיק או…״

 


סטירה שהייתה רועשת באופן שהבהיל אפילו אותי פגשה את הפרצוף הקטן והיפה שלה. סידרתי את השיער שנפל על פניה. העיניים השחורות שלה נצצו ודמעה אחת גלשה עד הסנטר ומשם נפלה.

 


ניגבתי את הדמעות מעיניה ונישקתי אותה במצח, הוספתי גם ליטוף עדין על הראש. שמעתי אותה בולעת רוק, הרגשתי קצת רע — לחמש שניות בערך.

 


עמדתי מולה. היא נראתה בסדר, כבר פחות בוכייה, אבל זזה באי נוחות ברגע שפתחתי את הפחית מולה. אי נוחות מהסוג שמדליק אותי, מהסוג שמראה על חשש ועל פחד — פחד ממה שהולך לבוא.

 


האצבעות שלי לוחצות דרך הלחיים שלה ומכריחות אותה לשמור על פה פתוח בזמן שאני מחזיק את כל הפרצוף הקטן הזה ביד אחת ומכוון אותו אל התקרה.

 


התחלתי לשפוך את הנוזל הקר לתוך הפה שלה לאט לאט, נותן לו להתמלא עד הסוף ומחכה קצת. היא בולעת תוך כדי קולות השתנקות, והמפלס הלבן יורד ונעלם אל תוך הגרון שלה שמתנפח ומתכווץ עם כל בליעה. ואני, ממלא את הפה הקטן שלה מחדש.

 


היא מתנשמת בקול. אני מחזיק אותה באותה הפוזיציה. אני רואה שלא נוח לה, הגרון מתוח, העיניים כמעט מכוונות אל הקיר מאחוריה, וקצות האצבעות שלי נעוצות בתוך הפרצוף שלה.

 


אני ממלא אותה שוב ומתענג על צלילי ההשתנקות שהיא משמיעה בזמן שאני ממשיך וממשיך למלא באיטיות, שומר על הפה שלה מלא כל הזמן. היא משתנקת, וטיפות קופצות ומרטיבות את הפנים שלה בזמן שאני מחייך לעצמי. חיכיתי שזה יתחיל להיות קצת יותר מלוכלך ודביק.

 


הפחית הולכת ונהיית קלה ביד שלי, והנשימות שלה הולכות ונהיות נואשות יותר ויותר. היא נוזלת משני צידי הפה שלה בזמן שמתקשה לעמוד בקצב. אני ממשיך למזוג עד סוף הפחית, היא ממשיכה לבלוע בקושי.

 


בשלב זה הפרצוף שלה רטוב לגמרי, הגרון שלה כולו מלא נזילות, וכתמים רטובים הולכים וגדלים על החולצה השחורה שלה.

 


אני מנשק אותה, עדיין מחזיק בה מכוונת לתקרה. הפה שלה קפוא, וטעם מתוק־חמצמץ ממלא אותי בזמן שאני דוחף את הלשון שלי לתוכה.

 


הפחית השנייה נפתחת, והפעם אני שותה. הקרירות ממלאת אותי מבפנים, ואחר כך את חלל הפה. אני מרים אותה בחזרה, ושוב לוחץ עם האצבעות עד שהפה שלה נפתח.

 


לאט ולא כל כך בזהירות אני יורק את מה שנשאר אצלי בפה. היא מכווצת את העיניים בזמן שכל הפרצוף שלה נרטב.

 


מזיגה נוספת ישר מהפחית, ועוד לפני שהיא מספיקה לבלוע אני כבר יורק בפעם השנייה. רואה אותה משתנקת ונחנקת, טיפות משפריצות ונוזלות דרך הסנטר אל הגרון, והחולצה כבר רטובה לגמרי.

 


אני מסתכל עליה ועוצר לרגע. מניח את הפחית בצד, ובשתי ידיים קורע את החולצה שלה מהצווארון ועד לקו שהאיזו מקיף אותה ואת הכסא.

 


השדיים הקטנים והחצופים שלה נחשפים, ואני מסדר את קרעי החולצה מתחתיהם, דואג שישארו בחוץ. הפטמות היפות שלה מזדקפות בצייתנות מיד אחרי שאני צובט אותן בעדינות. הן נראות כל כך טוב, מקושטות בעגילים קטנים ונוצצים.

 


נגמרת לי הסבלנות. אני שופך את הפחית השנייה בקצב לא סביר וחושב לעצמי איך מסשן השקיה נהיה פה סשן הטבעה. היא כבר ויתרה על לבלוע ונרטבה כולה באופן סופי.

 


אני טועם את המשקה שוב בליקוק אגרסיבי מהלחי שלה, ורואה שלמרות הכל חצי חיוך קטן מתגנב אל הפרצוף שלה.

 


אני ממשיך ללקק ולנשק דרך הגרון שלה אל החזה, מנשק את הפיטמה החמודה שלה שמזדקרת לי בין השפתיים תוך כדי שאני מפשיל את המכנסיים שלה. מושך אותן בין התחת לכסא ועד הרצפה, משאיר אותה בחולצה קרועה ותחתונים, רטובה וחסרת אונים.

 


אני מושיט יד אל בין הירכיים שלה. האצבעות שלי מגששות את הדרך לאט לאט ומגיעות אל התחתונים שלה. החום של הכוס שלה עובר דרכן ומרטיב את האצבעות שלי לאט לאט בזמן שאני מלטף בעדינות, משחק בעדינות, ומכניס את קצה האצבע מתחת לתחתון.

 


מעביר אותה למעלה ולמטה, שוב ושוב, מרגיש את השפתיים שלה דרך הבד הדק.

 


היא גונחת בעדינות, בזמן שאני מחליק לאט אל תוך התחתון שלה. היא כבר רטובה וחמה. היד השנייה שלי מלטפת את החזה החמוד שלה, עולה ומתהדקת סביב הגרון שלה.

 


אני לוחץ בעדינות, מרגיש את הדופק שלה בכף היד שלי, מחליק לתוכה עם היד השנייה, חודר אליה ומתחיל ללטף אותה מבפנים, בוחן את התגובות שלה.

 


היא מתחילה לגנוח יותר ויותר חזק, ואני מרגיש אותה נוזלת על היד שלי בזמן שאני סוחט ממנה עוד ועוד. מכניס את כל ארבעת האצבעות שלי לתוכה, כף היד שלי כמעט נבלעת, בזמן שהיא גונחת גניחה חזקה.

 


״פאק!״ היא פולטת ומתזדקפת בכסא בפתאומיות.

 


אני מגביר את הקצב, מרגיש איך היא מתחילה לרעוד בחוסר אונים בזמן שאני מזיין אותה עם היד שלי. היא מתכווצת סביבי, מושכת אותי לתוכה.

 


הגניחות שלה כבר ממלאות את החדר בטירוף, והיא מזיינת אותי בחזרה. גונחת יותר ויותר חזק ומהר, היא קרובה.

 


אני ממשיך באותו הקצב, מלטף אותה מבפנים, יותר ויותר חזק, ביחד עם הגניחות שלה.

 


זרם חם מרטיב את האמה שלי ונשפך מהכסא אל הרצפה בצליל טפטוף מחרמן, בזמן שהיא רוטטת בלי שליטה ונשענת לאחור על הכסא באפיסת כוחות.

 


אני נשלף מתוכה ונעמד מעליה, מתפעל מהטינופת שהיא — כל כך יפה וכל כך גמורה.

 


״אני מקווה שאת יודעת שרק התחלנו״ אני אומר בזמן שאני מרים ומסדר את הרגליים שלה על הכסא, מקווה שלא יחליקו מכל מיצי הגוף שהיא השפריצה לכל מקום.

 


הכוס שלה נפוח ורטוב, פתוח בפני בתנוחה הזאת בצורה הכי מחרמנת שיש. מחשבות זדון עוברות לי בראש, והיד שלי עושה את דרכה אל הפחית השלישית שעל השולחן מאחורי.

 


חלק שני - פחית 3 וזין:

 


אני מניח אותה על המושב הרטוב. את היד השנייה אני מכניס לאט, אבל לא כל כך בעדינות, לתוך הפה שלה.

 


העיניים שלה נפתחות והיא משתנקת בפתאומיות. היד שלי יוצאת מלאה ברוק מטפטף — בדיוק מה שרציתי.

 


הפחית גם ככה רטובה, אבל אני צורח אותה ברוק, משתדל לכסות אותה מכל כיוון.

 


״תני נשיקה״ אני אומר בזמן שאני מקרב את הפחית לפנים שלה.

 


היא מנשקת אותה בלי להסס, ואני מוריד את הפחית אל בין הרגליים שלה, מצמיד את הקצה התחתון אל הכוס היפה שלה.

 


היא נשענת אחורה, החזה שלה מזדקר אל התקרה בזמן שהיא גונחת לאט.

 


בעדינות אני מזיז למעלה ולמטה את הפחית. השפתיים שלה נפתחות כשאני לוחץ עוד קצת ועוד קצת, רואה איך היא מתרחבת עד שהיא עוטפת את הפחית לגמרי.

 


הזין שלי עומד כל כך חזק בתחתונים עכשיו. המראה הזה כל כך מדליק — לראות אותה מתוחה ככה.

 


הפה שלה נפער והיא גונחת בקול רועד, בזמן שאני מחליק את הפחית לתוכה, קצת החוצה ועוד יותר פנימה. כל פעם נכנס עוד קצת.

 


אני נעמד מעליה. היא מתנשמת במהירות, הראש שלה מתנדנד מצד לצד. נראה שהיא בין כאב לעונג. השפתיים שלה מתוחות סביב הפחית הלבנה שיותר מחצי ממנה כבר נעלם בתוכה.

 


״טינופת״ אני אומר בקול ויורק עליה מלמעלה.

 


היא מסתכלת עלי בעיניים גדולות, הרוק שלי מרוח מהמצח שלה דרך האף על הלחי.

 


אני מסתכל לה עמוק בעיניים ופותח את הכפתור של המכנסיים.

 


הזין שלי עומד מולה. היא מורידה את המבט ממני אליו. אני תופס אותה מהשיער ומושך אותה אלי, מכניס אותו לתוכה בלי לחכות — עמוק לתוך הגרון.

 


נותן לה להיחנק עליו, קדימה ואחורה כמו סמרטוט. אני מזיין את הפרצוף היפה שלה ומתענג על קולות ההשתנקות הלא רצוניים שהיא משמיעה.

 


אחרי שניות אני מושך אותה לאחור, נותן לה לנשום לרגע, מכוון את המבט שלה אלי, שתסתכל לי בעיניים.

 


״תבקשי עוד״ אני אומר.

 


והיא עונה מיד: ״עוד בבקשה!״

 


כמעט ולא סיימה את המילה, והזין שלי כבר חדר בחזרה לתוך הגרון שלה. הפנים שלה נצמדות אל הבטן שלי בכוח. אני מחזיק אותה שם, נותן לה להתפתל בכסא בניסיון פתטי להשתחרר.

 


עם פחית מונסטר בתוך הכוס וזין בפה, אני שומע אותה גונחת בזמן שאני עולה ויורד בתוך הגרון שלה. מזיז את הראש שלה קדימה ואחורה כמו הפאק־טוי הקטן שהיא.

 


בא לי לשבור אותה לגמרי! בא לי להרוס אותה!

 


אני תולש את שארית החולצה ממנה ומרים אותה בשתי ידיים אל המיטה. תוך כדי שאני שומר את הפחית בתוכה אני הופך אותה על הבטן, ומושך את התחת שלה גבוה אלי.

 


אני מסתכל מלמעלה, מתמוגג למראה הפחית הרטובה שמחליקה לאט לאט החוצה עד שהיא נופלת על המיטה ומשאירה מעליה כוס פעור ופתוח.

 


אני מושך אותה אלי ומלביש אותה מסביב לזין שלי שמתקשה בתוכה אפילו יותר. אני נותן לה ליפול לכיוון המזרון ומיד מושך אותה בחזרה, עד שהתחת שלה מתנגש באגן שלי והזין שלי נעלם בתוכה לגמרי.

 


היא גונחת כמו חיה כשאני מנגח אותו שוב ושוב לכיוון המזרון. הידיים שלי מחזירות אותה אלי כל פעם מחדש, והאגן שלי מעיף אותה בחזרה אל המזרון שוב ושוב ושוב, בזמן שהיא ממשיכה לגנוח ולצעוק.

 


אבל אני רוצה לשמוע אותה יותר.

 


היד שלי נבלעת בתוך השיער שלה כשאני מעביר את האצבעות שלי כמו מסרק על העורף שלה. תופס ומסובב את הראש שלה אלי.

 


היא יפה כל כך. אחרי כל מה שעשיתי לה היא עדיין יפה כל כך!

 


אני מרגיש איך הזין שלי הולך ומתקשה בזמן שדגדוג נעים עובר במעלה הגב שלי אל הקרקפת. אני עומד לגמור, אבל בא לי ללכלך אותה עוד קצת.

 


״בואי הנה״ אני מושך אותה אלי מהשיער, מקרב את הפרצוף שלה לזין שלי בדיוק בזמן.

 


זרם של זרע מכסה את העין והלחי שלה. היא עוצמת עיניים ופותחת את הפה כשזרם שני פוגע באף ומטפטף מהשפתיים הבשרניות שלה אל הלשון שלה.

 


אני מכניס את הזין לתוכה שוב ומרגיש איך אני ממשיך להשפריץ בתוכה בפעימות שהולכות ונעלמות. היא מכווצת את השפתיים סביבי ובולעת כל טיפה.

 


הזין שלי יוצא ממנה מציץ ונקי, ואני מרגיש איך הגוף שלי התרוקן מכוחות.

 


אני קורס אליה ושנינו נשכבים על המיטה. אני מושיט את היד אל החולצה הקרועה ומנגב את הפנים שלה בעדינות, מוסיף נשיקה גדולה על השפתיים.

 


יש לה טעם מוזר של מונסטר ושל שפיך מעורבבים עם זין ועם רוק.

 


אני נשכב עליה ומחבק את האגן שלה בשתי ידיים. הראש שלי מונח על הבטן שלה ואני מצמיד אותה אלי ולוקח נשימה עמוקה, בזמן שהיא מעבירה אצבעות דרך השיער שלי במורד העורף ובחזרה.

 


״מממממ כן…״ אני פולט בקול מתענג.

 


״קצת ככה ותכף נכנס למקלחת, טוב?״

 

 

 

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 21 בספטמבר 2025 בשעה 16:21

 

קמתי הבוקר עם געגוע חזק. געגוע שלא חשבתי שיגיע.

ומצד שני, זה כל כך הגיוני כשחושבים על זה לעומק.

אחרי כל החרא שעברתי, אני עושה רומנטיזציה הרבה יותר בקלות.

 


אף אחד לא מושלם, והיו לך הרבה בעיות.

אבל ניסית. ניסית לתת הכל.

אני באמת מאמין בזה.

 


בסופו של יום – ילדה, קצת מפונקת, קצת חיה בסרט,

עם המון כוונות טובות ושאיפות.

 


עברתי דברים שהכניסו אותי לפרופורציות לגביך.

ראיתי הודעות שכתבת וחשבתי על ריבים שהיו.

ידעת לריב כמו השטן, באמת.

אבל ידעת להיפתח ולדבר את הרצונות והתחושות שלך.

ורצית שיהיה לנו טוב.

 


כשנפרדנו אמרתי לך שאת לא שותפה,

וזה נכון – לא היית שותפה כמו שרציתי.

אבל החיים הכניסו אותי לפרופורציות אחרי שנסעת.

לא היית גרועה כל כך, בסופו של יום.

 


חבל שאנחנו צריכים לאבד דברים כדי להעריך אותם.

 


אני יודע שהפרידה הייתה לך קשה.

אני יודע שחשבת שאני ואת זה לתמיד.

ואני מצטער שתמיד קצת חשבתי שזה לא.

לא היו לי את הכלים הנכונים.

לא ידעתי איך לגשר על הפערים בינינו.

 


״רק רציתי להגיד לך תודה ענקית על היום.

אתה באמת חשוב לי מאוד, ולמרות התקופה הקשה שלנו לא וויתרת – וזה כל כך מרגש אותי.

אני שמחה כל כך על זה שזכיתי לבן זוג שכל כך משתדל להפוך את העולם שלי ליותר טוב.

ואני יודעת שיש לנו הרבה נקודות קשות כרגע – אבל אנחנו נעבור הכל!״

 


ואם אחרי שקראת את כל זה את עדיין חושבת שזה עליך – זה כנראה לא.

 


מתגעגע לחתולה שלי שתשב לידי על השיש כשאני מכין ארוחת ערב.

 


מבטיח לא לחזור לחיים שלך, בתקווה שתמצאי יותר טוב.

וגם, זה בטח סתם התקף נוסטלגיה שיעבור מחר.

לפני 4 חודשים. יום שבת, 6 בספטמבר 2025 בשעה 21:04

 

״אתה יכול לבוא״ היה כתוב בהודעה. חייכתי לעצמי ולקחתי נשימה עמוקה.

 


כיביתי את המוזיקה ונעלתי את האוטו. הלכתי לכיוון הבית תוך כדי שאני חושב לעצמי: מעניין איזה ויזואל מחכה לי שם. הרי אני יודע מה מחכה לי, אבל אני בכל זאת לא בטוח מה אני הולך לראות כשאכנס.

 


דפקתי בדלת להכריז שהגעתי ופתחתי בלי לחכות לתשובה. על הרצפה בסלון אני רואה בחורה קטנה עם שיער שחור. אפשר להגיד שהיא זרוקה על הרצפה. ניכר שהיא עברה דבר או שניים בזמן שחיכיתי.

 


הידיים שלה קשורות אחת אל השנייה, העיניים שלה מכוסות והיא כולה מכוסה בטיפות שעווה כהות. מעליה עומדת מישהי שאני כבר מכיר. יחפה, היא דורכת בעדינות כמעט אכזרית על הבחורה השנייה. היא מחזיקה פלוגר גדול ביד אחת ומסמנת לי לגשת ביד הפנויה שלה.

 


הורדתי נעליים וגרביים והתקרבתי אליהן. תחושת מבוכה מרגשת עברה בי כשהבנתי שלא ממש ברור לי איך העברת המקל הזו הולכת להתנהל. תרגיש בבית, חשבתי לעצמי והתיישבתי על הספה. הבחורה על הרצפה הרימה את הראש כאילו שהיא מנסה לראות בחדר חשוך.

 


סימנתי בתנועת יד שאני רגע אעשן סיגריה ושהיא תמשיך בזמן שאני צופה מהספה. זה היה מהרגעים בחיי שאני מקווה שמבינים שאני שואל ולא מציב עובדה. אבל נעניתי בתנועת ראש והבעת פנים של ״בדוק״.

 


נשענתי לאחור והדלקתי סיגריה בזמן שהיא ממשיכה להצליף בה, לדרוך עליה, ללטף אותה. התשוקה ביניהן ברורה ונעימה מאוד למי שמסתכל מהצד. הגניחות העדינות הכניסו אותי יותר ויותר למקום שלי בכל זה. הקטנה הזאת יודעת לספוג, חשבתי לעצמי בזמן שפלטתי עשן לחלל החדר.

 


כיביתי את הסיגריה והרמתי את הראש מחפש את המבט של המצליפה. בהבעת פנים תיאטרלית סימנתי לה שאני מוכן כשהן מוכנות. היא הניחה בצד את הפלוגר ותפסה את נערת הרצפה בשיער, מושיבה אותה מולי באסרטיביות. רוק מטפטף על הרצפה מהפה הפתוח שלה. הלשון שלה תפוסה בקליפס עץ קטן שגורם לה להישמע חנוקה וחסרת אונים בכל פעם שהיא גונחת.

 


ממש כאילו שהיא מכינה אותה בשבילי. היא הסירה את הקליפס וניגבה את הרוק מהסנטר. פרמה את הקשר ושחררה את הידיים הקטנות שסימני החבל נראו עליהן בצורה ברורה לאורך האמות.

 


״בבקשה״ היא אמרה בתקיפות ודחפה אותה קדימה לאט עד שנשענה על הברכיים שלי. ראיתי אותה נדרכת פתאום. היא נזרקה אל הלא נודע, נשארה לרגליו של מישהו זר, לחסדיו — חפץ לשימוש שנתנו בהשאלה.

 


בעדינות הושטתי יד והרמתי את הראש הקטן שלה, תומך אותו מתחת לסנטר. היא כאילו מביטה בי, אבל העיניים שלה מכוסות. השפתיים שלה קטנות אבל בשרניות, והיא מתנשמת בכבדות. בית החזה שלה עולה ויורד ומסגיר את ההתרגשות שלה.

 


החולצה שלה פתוחה למחצה, השדיים חשופים, קטנים בצורה שתואמת באופן מושלם את הגוף העדין שלה. הרגשתי את הצורך להשתמש בה עולה מזקופי הגב שלי ומעביר צמרמורת דרך השכמות אל העורף. כמו חיית טרף שמסתכלת על טרף תמים.

 


התקרבתי אליה, מהדק את האחיזה שלי בפניה. הקונטרסט בין העור העדין שלה לכפות הידיים הגסות שלי הרגיש כמעט לא בסדר. נשמתי עמוק בזמן שהעברתי יד נוספת על צד הגוף שלה. ריח נעים של בושם עדין מילא אותי.

 


היא פלטה אנחה קטנה כשהגעתי אל החזה שלה. פתחתי את כפתורי החולצה שעוד היו סגורים ובחנתי אותה. תחושה מבלבלת הציפה אותי: מצד אחד הרצון להשתמש בה, לספק את הדחפים שלי, לתת לטסטוסטרון שבי להתפרץ לתוכה ולהתפרק דרכה. ומצד שני — היא כבר נראית מפורקת לגמרי, גמורה.

 


לא שאם היא לא הייתה גמורה היא הייתה יכולה להתנגד לי, חשבתי לעצמי. והרי יש סיבה שאני פה. ויש סיבה שהיא פה. ויש סיבה שאני יושב על הספה והיא על הרצפה.

 


כאילו קיבלתי החלטה, הצמדתי את הראש שלה לירך שלי. היא נשמה נשימות קטנות ומהירות, נראה שהיא מקבלת את המצב ומתמסרת לסיטואציה בצורה ראויה להערצה. ליטפתי את פניה העדינות, מזיז את השיער שנופל ומכסה אותן.

 


השפתיים שלה רכות ועדינות. הפה שלה נפתח בכניעה והאגודל שלי נכנס פנימה. הלשון שלה חמה ורטובה והיא מתחילה לרייר על הג’ינס שלי. אני אוהב את ההתמסרות המהירה שלה, למרות שזה כמעט מובן מאליו — הרי היא נמסרה אליי בהשאלה על ידי זו שאליה היא שייכת.

 


נשענתי שוב לאחור והורדתי את החולצה. כבר אני מרגיש יותר משוחרר. היא עדיין יושבת שם, בין הרגליים שלי, ראש שעון על הירך שלי, מחכה.

 


שוב אני רואה איך קצב הנשימה שלה משתנה כשהיא שומעת את הרוכסן נפתח לאט. אני נהנה לראות את התגובות האלו, להרגיש כמה כוח יש בפעולות כל כך קטנות.

 


הפשלתי בעדינות את הג’ינס במורד הרגליים מבלי להזיז אותה יותר מדי. שנינו נשארנו עכשיו רק בתחתונים — אבל אני היחיד בינינו שרואה. חשבתי לעצמי בזמן שאספתי את השיער שלה ביד אחת והרמתי אותה כדי להסתכל על הפנים שלה.

 


נשענתי לפנים והתקרבתי אליה. שנינו מרגישים את הנשימה אחד של השני עכשיו. היא פלטה אנחה קטנה כשמשכתי את הראש שלה לאחור. התקרבתי עוד ונישקתי אותה. היא משתהה לרגע ואז מנשקת אותי חזרה. השפתיים שלה רכות. בהתחלה היא מהססת ואז היא פותחת את הפה ומתמסרת לזה. תחושה של תשוקה ממלאת אותי.

 


אני מתרווח בספה. הרגליים שלי מפוסקות. היא מניחה את הידיים על הירכיים שלי. הציפורניים שלה ננעצות בעדינות כשאני מצמיד את הפנים שלה לזין שלי דרך התחתון. אני מרגיש את החום שנפלט מהפה שלה ודוחף אותה עוד אל בין הרגליים שלי, משאיר לה את כמות האוויר המינימלית כדי לא להיחנק. כבר אני מרגיש את הזין שלי מתקשה כנגד הפה הפתוח שלה.

 


היא מתנשמת בקול בזמן שאני מוציא אותו מהתחתון. מצמיד אותה אליו, בעדינות הפעם. אני רוצה לראות מה היא תעשה עם קצת חופש בחירה. בהיסוס קל היא מוציאה לשון ומרטיבה לי את הזין מלמעלה למטה.

 


אני מרגיש שהיא מתמסרת יותר כשהיא עושה את הדרך חזרה מהביצים לקצה הזין שלי ומכניסה אותו לתוך הפה שלה. מוצצת בעדינות. הראש שלה עולה ויורד בתנועות קצרות. אני מרגיש את הלשון שלה עוטפת ומלקקת בסיבובים, והזין שלי מתקשה כמו אבן בתוך הפה שלה.

 


היא עוצרת מדי פעם, מתנשמת, מנגבת את הרוק שנוזל דרך השפה התחתונה שלה אל הסנטר. זה לא כל כך מקובל עליי. הרי אנחנו בעד רוק ונגד אוויר, חשבתי לעצמי וחייכתי תוך כדי שדחפתי את עצמי עמוק לתוך הגרון שלה.

 


היא משתנקת בעדינות אבל מתמסרת למה שקורה. אני מרגיש את הגרון שלה מתהדק סביבי בזמן שהיא נחנקת. אני מושך אותה למעלה והיא שואפת אוויר ומתנשפת בקול, בזמן שרוק עדיין נוזל דרך הסנטר והשפתיים שלה ומחבר אותם לזין שלי.

 


אני נותן לה עוד שנייה לקחת אוויר וממלא אותה בזין שוב. מרגיש את הציפורניים שלה ננעצות בירכיים שלי עם כל השתנקות ומרפות ברגע שאני משחרר אותה לנשום. כמה שזה מדליק. כמה שהיא מחרמנת!

 


לא יכולתי להתאפק יותר. משכתי אותה אל הספה ונעמדתי מאחוריה. היא נשענת קדימה בכניעה, יודעת בדיוק מה הולך לקרות עכשיו, ובכל זאת נראית שהיא כמעט רועדת. אני מפשיל את החוטיני השחור שלה במורד הרגליים הקטנות שלה, חושף כוס עדין ועסיסי.

 


אני מתקרב אליה בעדינות. נותן לזין הרטוב שלי להתחכך בה, להרטיב את השפתיים העדינות שלה, לפסק אותן ולהחליק מלמעלה למטה — הלוך וחזור. אני מרגיש אותה הולכת ונרטבת, מאפשרת לי להחליק יותר ויותר לתוכה. בעדינות אני מחליק עמוק בין הרגליים שלה. הרגשה מדהימה של חום הגוף שלה עוטפת אותי.

 


היא גונחת כשאני חודר בפעם השנייה חזק יותר. אוחז אותה במותניים ומושך אותה אליי. מדהים איך להניע את הגוף הקטן שלה מצריך ממני פחות מאמץ מאשר להזיז את עצמי. היא באמת כמו צעצוע קטן. צעצוע נהדר שניתנה לי הזכות לשחק איתו בהשאלה, אני חושב בזמן שאני מושך אותה אליי.

 


תופס אותה מהפנים ביד אחת, שתי אצבעות חודרות לתוך הפה שלה וגורמות לגניחות שלה להישמע אפילו עוד יותר טוב. הגוף העדין שלה מתחכך נגדי ואני מעביר את היד השנייה שלי עליה. היא קטנה ועדינה. אני חופן את שני השדיים שלה ביד אחת, מצמיד אותה חזק יותר אליי.

 


היא נופלת אליי, הגוף הרפוי שלה שעון לאחור, נתמך בי. אני מחבק אותה אפילו חזק יותר ומרים אותה מהספה. מתיישב בעצמי, אני עדיין בתוכה, והיא יושבת עליי עכשיו. מתחילה לזוז קדימה ואחורה בזמן שאני שולח יד אחת אל בין הרגליים שלה, מפסק אותה עוד קצת ומרגיש איך היא רטובה ונוזלת עליי.

 


אני מתחיל לשחק בעדינות עם הכוס שלה. היד שלי מבחוץ והזין מבפנים. אני מרגיש שזה טוב. היא מגבירה מהירות ומתחילה לרכב עליי באגרסיביות.

 


הגניחות של שנינו ממלאות את החדר. כבר שכחתי לגמרי שמסתכלים עלינו. זה מרגיש כל כך טוב עכשיו. אני מרוצה מזה שהיא התחילה לזיין אותי בחזרה.

 


אני מרגיש אותה מתמסרת לזה יותר ויותר, תוך כדי שאני מושך אותה אחורה, חונק אותה בעדינות ומרגיש אותה גונחת לי בתוך האוזן. קולות ההנאה שלה ממלאים אותי בעונג בזמן שהכוס שלה מתהדק עליי כאילו מנסה לשאוב אותי אליה.

 


אני ממשיך לתת לה קונטרה עם היד שלי מבחוץ ומרגיש את זה קורה. רעידות קטנות מגיעות בגלים ואני מרגיש איך היא מתכווצת, מאבדת שליטה. היא מגבירה את הקצב וגונחת חזק בזמן שהזין שלי מחליק החוצה כשהיא רועדת כולה.

 


אני ממשיך עם היד, נהנה להרגיש איך היא מנסה לברוח, לקבל רגע של מנוחה — אבל אני לא מתכוון לתת לה אותו עדיין.

 


היא בורחת ממני ונשענת לאחור אל הספה, אבל אני מושך אותה בחזרה אליי. מפסק את הרגליים שלה ומנשק אותה בזמן שאני חודר אליה שוב. היא מנשקת אותי בהרבה יותר תשוקה ממקודם, וזה מדליק אותי.

 


אני מרים את הרגליים שלה למעלה ומזיין אותה חזק. הצליל הרטוב של הירכיים שלה מהדהד בחדר וגורם לי לרצות לשבור אותה לגמרי. הקצב מתגבר והגוף הקטן והיפה שלה לכוד ביני לבין הספה.

 


אני מרגיש איך היא כבר לא באנרגיות של מקודם. היא גמורה, בובת סמרטוטים. לגיטימי, בהתחשב במה שעבר עליה כבר לפני שהגעתי.

 


היא רפויה לגמרי כשאני הופך אותה על הבטן. מושך אותה אליי מהמותניים. מזיז את השיער השחור והמבולגן מהפנים שלה. העיניים שלה עדיין קשורות. הפה שלה חצי פתוח והיא נושמת לאט.

 


אני מלטף אותה לאורך הגב, צובט את התחת שלה בכל כף היד שלי ונכנס שוב לתוכה. היא רטובה וחמה ואני מרגיש שאני מתקרב. המראה של הפנים הקטנות שלה על הכרית, התחת היפה שלה שנמצא מולי והכוס הקטן שלה שבולע אותי לתוכה.

 


אני מרגיש את התחושה המוכרת. זרמים נעימים עולים מהרגליים שלי דרך עמוד השדרה אל העורף. אני תופס אותה חזק מהמותניים ומזיין אותה חזק עכשיו. הגניחות שוב חזקות, והרגשה של טירוף מציפה אותי.

 


הזרמים בגוף שלי מתגברים. אני מרגיש איך הזין שלי עוד רגע מתפוצץ בתוכה כשהיא גונחת גניחות שכבר נשמעות שבורות לגמרי. אני גומר.

 


נשלף מתוכה בדיוק בזמן. זרם חם של זרע מכסה את התחת והגב התחתון שלה. אני מרגיש איך כפות הידיים שלי מתהדקות סביב המותניים שלה בלי שליטה, בזמן שאני קורס מעליה. מרטיב את הגב שלה בזרע. הזין שלי צמוד לתחת הקטן שלה, עדיין נוזל, מלכלך אותה.

 


כשהנשימה חוזרת אליי אני מרים מבט אל המצליפה. כמעט שכחתי שהיא שם, אבל לא באמת. הרי זה הצעצוע שלה שפירקתי פה עכשיו.

 


היא מחייכת אליי ואני מניח שהיא מרוצה. אני מסמן לה בתנועה של ניגוב ומצביע על הגב של נערת הרצפה שעדיין זרוקה מתחתיי, שוכבת על הבטן כשזרע נוזל על הגב והתחת שלה.

 


היא מצביעה על החולצה שלי  שזרוקה לידי בספה ומרימה גבה בחצי חיוך מרושע כשהיא מתיישבת על הרצפה לידנו, בזמן שאני מנגב בעדינות את הבלגן שעשיתי ומחייך לעצמי. בעדינות מוגזמת אני אוסף את הקטנה שלה בשתי הידיים שלי ומרים אותה. היא מצטנפת לתוך עצמה בזמן שאני מניח אותה על הרצפה, ישר לתוך חיבוק עוטף ומוכר שאני רואה שהיא מרגישה בו בבית.

 


ברגשות מבלבלים אני מדליק עוד סיגריה ומסתכל עליהן. כיסוי העיניים יורד וחושף עיניים שחורות ורטובות. כמה אמון,אני חושב לעצמי בזמן שאני רואה איך לאט לאט החיבוק נפתח וחיוכים מופיעים, בזמן שהיא מכסה אותה בשמיכה דקה.

 


היא מנשקת אותה על המצח ולוחשת לה משהו באוזן. אני רואה שהיא מחייכת בזמן שהיא מסובבת את הראש ומציצה לכיווני בהיסוס. מבוכה מוזרה שוב ממלאת אותי ואני מרגיש איך חיוך קטן עולה על הפנים שלי.

 


״היי״ אני אומר בעדינות ונכנע לחיוך.

 


״היי״ היא עונה לי ומחייכת חיוך קטן כשהיא מתחפרת עמוק יותר בתוך החיבוק שלהן.

 

 

 

לפני 7 חודשים. יום שבת, 28 ביוני 2025 בשעה 18:16

 

 

לפעמים נדמה שזין עומד הוא המכשול הכי גדול בדרך לאהבה. הדיסוננס בין החרמנות והצורך במשהו אמיתי ומרגיע יכול להוציא מהדעת.

האם זו בקשה מוגזמת? להתרגש בגוף ובלב ביחד? לחוות את העקצוצים בכל הגוף, להרגיש שוב ניצוץ של טירוף? לקפוץ ראש לתוך הלא נודע באמונה עיוורת?

 


איזה דרך עשיתי. אני מסתכל על עצמי, מי אני? מטורף, אני באמת מאמין שאני נכס. לא אומר שאני משהו מיוחד, בסופו של דבר כולנו מיוחדים.

Special snowflakes, כביכול. בסוף כולם נראים די אותו דבר, אפילו שאין שניים זהים.

 


איפה היא? הפסיכית שתשלים את הטירוף שלי עם הטירוף שלה?

״טעם בעייתי בנשים״ זה שטויות, יש לי טעם נהדר. לא מוכן להאמין שאני צריך להתפשר על משהו שלא מעיף אותי, שלא מקפיץ את הדופמין שלי לשמיים.

 


אני כבר לא ילד, מזמן לא מחפש רק סקס מטורף. למדתי שאת זה אפשר למצוא אפילו די בקלות. אני מחפש את החיבור שמעבר, את התחושה שאין זמן, שהכול פשוט עומד מלכת.

ללכת לאיבוד בתוך העיניים שלה, לשכב לידה ולא להאמין שזו המציאות שלי, להרגיש שיש לי את הפרטנרית המושלמת בשבילי.

אני ואת נגד העולם! זה יותר מדי לבקש?

 


לא אחת שכל יומיים תימס לי בידיים באיזה שיגעון אחר. אני רוצה שנהיה השיגעון אחד של השני – הדלק, הכוח!

אני רוצה שתהיי השותפה שלי, להכול.

 


חשבתי שיש לי את זה, אבל הבעיות שהיו לנו במיטה – לא היו לי את הכלים וההבנה שיש לי היום כדי להבין ולגשר.

ואחריה… אחריה בכלל מצאתי את עצמי סוחב על עצמי הזיות בסדרי גודל אחרים לגמרי. צללתי לתהום אפלה ועמוקה.

וכמו פניקס, נולדתי מחדש מתוך האפר של עצמי! גדלתי, החכמתי, הבשלתי.

 


ברור שיש לי עוד המון ללמוד והמון להבין – זה לא נגמר אף פעם.

ואולי, אולי אני בעצם עדיין לא יודע כלום בכלל? אולי אני עדיין רודף חלום הזוי ולא ריאלי?

אולי עליי להתפשר? להיות משהו אחד ולפנטז על אחר?

 


אבל אני לא רוצה את זה!

אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה משהו אמיתי שקיים! אני יודע שזה קיים, ואני יודע שזה ישנו!

 


אני בסך הכול רוצה להרגיש שיש מולי אינדיבידואל שתואם את מה שאני מביא. מישהי שתעמוד בקצב שלי וגם תאתגר אותו.

מישהי שתחלום יחד איתי תוך כדי שנגשים – ביחד – יום אחרי יום ולילה אחרי לילה.

מישהי שאוכל להיות גאה להיות איתה, שתהיה גאה להיות איתי.

 


אני יודע איך זה מרגיש. אני יודע.

ואני יודע גם כמה נדיר זה כנראה… ובכל זאת, אני לא מוכן להתפשר על פחות!

ניסיתי בעבר – זה פשוט לא עובד.

 


אתה לא יכול לשקר לעצמך שאתה מסופק. אתה לא יכול.

ואני הבטחתי לעצמי – רק את הטוב ביותר!

הטוב ביותר בעיניי. הטוב ביותר שלי.

לא לפי מדדים של אף אחד אחר – רק לפי מה שאני מרגיש וחושב.

ובשבילה, אני אהיה הטוב ביותר בעיניה.

 


מושלם זה לא משהו שאחרים יכולים להגדיר. מושלם זה עניין של פרספקטיבה.

אני לא מחפש משהו חסר פגמים. אני מחפש משהו אמיתי. משהו עם תשוקה. משהו סוחף, עם רגשות אמיתיים ותאווה הדדית!

 


תמיד אני אומר כששואלים – אין לי טעם ספציפי, וזה נכון.

הטעם שלי לא קשור למראה ספציפי. הטעם שלי קשור למה עובר לי בגוף כשאני מסתכל עליה.

הטעם שלי הוא הרגשה.

 


ואני מתגעגע להרגשה הזו. מתגעגע להרגיש. להתרגש.

בימים האחרונים החיים מרגישים כמו פרקים שלמים של פילרים משעממים.

ולא, אני לא מחפש מתוך שעמום. אני פשוט הבשלתי סוף סוף.

 


אבל בחיי – שום דבר שנמצא שם בחוץ לא תופס אותי. לא מרגש אותי.

אני מרגיש כמו ילד חולה רובוטריקים שמצא את עצמו בטעות בסקשן של הברביות בטויס אר אס.

וברביות זה אחלה וזה בסדר גמור – אבל זה פשוט לא בשבילי. אני מחפש את התשוקה שלי.

 


וכמו שאני – אני לא מושלם. בטח לא מושלם לכל אחת.

אבל אהיה מושלם בשבילה, כמו שהיא תהיה בשבילי.

 


אני באמת רוצה להתאהב. ואני יודע שאני יכול.

ואני יודע איך זה מרגיש כשזה זה.

לפני 7 חודשים. יום שני, 23 ביוני 2025 בשעה 16:00

בחיים לא הייתי חרמן כמו במלחמה הזו. 

ולא כמו כל אלו ששולחות הודעה לאקס כי לא רוצות להיות לבד, הלבד נפלא.

אבל וואו היצרים, זה מוציא את החיה שבי כל המצב הזה. 

נטפליקס אנד טיל לכולם 🚀 

לפני 7 חודשים. יום חמישי, 12 ביוני 2025 בשעה 18:20

 

יהיה לי הכי קשה לא לדאוג,

כשיגידו לי שאין לי מה לדאוג. 

לפני 7 חודשים. יום חמישי, 12 ביוני 2025 בשעה 10:52

אחת המחלות של הדור שלנו זה להתנהל לפי מה אנחנו כן או לא חייבים. 

להתנהג בחוסר כבוד/אכפתיות או סתם לזלזל במישהו כי ״אני לא חייב לו כלום״ התנהגות מעפנה של אנשים מעפנים. 

 

נחשו מה? אני לא חייב כלום לאף אחד! אני לא עושה דברים כי אני חייב. 

מטפטפים לנו שאנחנו דור שלא מתפשר, שיודע מה מגיע לו, ושבגלל זה יותר קשה לנו בזוגיות ובכללי בעולם. 

האמת היא, אנחנו דור שחי בסרט.