אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 16 שנים. 3 בספטמבר 2008 בשעה 20:21

כמעט כל יום מופיע לי שצופים בבלוגי מספר אנשים...
למרות שלא כתבתי כבר איזה שבוע...

מי אתם?? למה אתם צופים לי סתם ככה בבלוג???
ואם כבר.. אז למה בפוסטים החדשים אתם לא מגיבים לי? שאני לא ארגיש שיש אנשים שמתעניינים? חח לא יפההה..

סתם.. זה מעניין אותי לדעת.. את מי אני כבר מעניינת ככה 😄 למרות שגם לא לדעת זה לא נורא, העיקר שלפחות מישהו טורח לפתוח ת'בלוג ולקרוא, כבר נחמד, לדעת שאנלא באמת כותבת רק לעצמי. 😄

וזהו... חוצמזה הכל אצלי חראגיל. אין יותר מדי מה לכתוב.. חיים קצת משעממים ודפוקים יש לי.

לפני 16 שנים. 26 באוגוסט 2008 בשעה 10:26

היום יום הולדת לאבא שלי.
ואבא שלי היה אמור להיות בן 62, אם אני לא טועה.
אבל, הוא מת. לפני שלוש וחצי שנים..
קשה להאמין, כבר עברו שלוש וחצי שנים!?

בכל אופן, אני שמחה שהוא נולד. ואני מתגעגעת אליו כל יום וזוכרת אותו באהבה. הכי בעולם מקווה שהוא נמצא במקום טוב יותר. מאמינה שהוא שומר עלינו משם, עוזר כמה שיכול.
הייתי מאוד רוצה שיהיה כאן כמובן, לחבק מדי פעם, להגיד מילה טובה כמו שהוא תמיד היה אומר, וסתם להיות שותף בחיינו, חלק פעיל מאיתנו.

אז יום הולדת שמח אבא.. ומקווה שטוב לך, איפה שאתה.. נפגש שוב, מתישהו.. ועד אז, זוכרת, מתגעגעת ואוהבת המון.

לפני 16 שנים. 22 באוגוסט 2008 בשעה 9:20

תגידו, בשיא הרצינות, כמה ראיתם שקורה דבר כזה ששני אנשים גרים יחד, מעל שנה וחצי, מתראים כל יום מן הסתם, עושים כמעט הכל יחד, אבל עדיין- בשעות הספורות שאנחנו לא יחד, אני מתגעגעת אליו!!
כאילו, מה??
איך זה יכול להיות שלא מספיק לי ממנו אף פעם?!
איך זה יכול להיות שעוד לא נמאס לי ממנו!?!?
ואמנם אני לא אומרת שתמיד הכל טוב ויפה, לפעמים מתעצבנים ולפעמים רבים ולפעמים כועסים, אבל תמיד נשאר שם הרגש הזה, ההבנה הזאת שאני והוא יחד זה להיות אחד שלם..

זה לא הגיוני בעיני. לא יודעת למה, כנראה זה עוד אחד מהדברים הדפוקים בי.. או צורת החיים שבה גדלתי, שההורים מגיל מאוד קטן היו פרודים וזה היה נראה לגמרי נורמלי בעיני.
בחיים שלי לא האמנתי שאני יכולה להיות כל החיים עם מישהו, עזבו כל החיים, מעל שלושה חודשים זה נראה לי המווווווווווווון זמן להיות עם מישהו!
ואני זוכרת שכשהייתי מכירה אנשים שהיו יחד שנה או שנתיים, הייתי בהלם טוטלי! תמיד הייתי שואלת אותם איך לעזעזאל אתם מחזיקים מעמד יחד כל כך הרבה זמן!??!?

ועכשיו אנחנו יחד, מעל שנה וחצי, בקרוב כבר שנתיים. ובאלוהים, לא רוצה שזה יגמר לעולם!
אבל עדיין, לא מצליחה להבין את זה. חחח זה מטומטם נורא, אני יודעת, אני רק לא מבינה איך לעזעזאל אפשר להתעניין באותו בנאדם כל כך הרבה זמן? ואיך לעזעזאל אפשר לאהוב את אותו בנאדם כל כך הרבה זמן?? ולהתענג שוב ושוב רק איתו ולהינות בטירוף?? וללמוד אחד על השני עוד ועוד דברים חדשים כל פעם?? וכל פעם מחדש להגיע לגבהים חדשים יחד?
מטורף העיניין הזה.. אני אומרת לכם, פשוט מטורף .

אבללל... אני מה זה שמחה שזכיתי לזה!!!
😄

לפני 16 שנים. 10 באוגוסט 2008 בשעה 11:24

שיט! פאק! דמאיט!!

לא יאומן. אני במינוס שעובר את החריגה המותרת!! פשוט פאקינג שיט!! ריבית בטח תיהיה מטורפת!!! איזה חרא!!!!!!!!
המצב שלי בקנטים.. כנראה אהיה חייבת להלוות החודש שוב מאמא 😡
נמאס.

אבל חודש הבא כבר יהיה יותר טוב, טפו טפו טפו חמסה חמסה

(חדשות טובות דווקא: זאפי קנה לי היום 3 זוגות נעליים קיציות, ליומיום כאלה, כי היה לי רק קרוקסים מעפנים שפאדיחה ללכת איתם, ועוד איזה נעל שהיא סגורה ותמיד מסריחה לי תרגליים אז לא ממש היה לי מה ללבוש, וקנינו נעליים יפותתתתתתתתתת איזה כיף 😄 )

אולי אלוהים ישלח לי איזה משלוח של כסף? שיפול עלי ככה מהשמים? שאני אלך באמצע הרחוב ואמצא חבילת שטרות??? דווקא מתאים :)

לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 15:40

יש אתר, פייסבוק שמו, כולנו מכירים כמובן.. יש לי שם פרופיל וגם לזאפי, את שני הפרופילים אני יצרתי ואני היחידה שמתפעלת אותם. כי זאפ לא מתחבר לאתר הזה בכלל..
בכל אופן, כשהיינו בשבועיים בנפרד באה לבקר (ולא קרה כלום כמובן) ולהגיד שלום אחרי שחזרה לארץ משהות בחו"ל, איזה ידידה\ יזיזה לשעבר.
היא גם החליטה להתחבר לחברים שלו בפייסבוק. אוקיי, אישרתי אותה, אחרי שנחרדתי מאיך שהיא נראית בכלל חח..
בכל אופן, אני בעד שיהיו גם לי ידידים וגם לו ידידות, בכיף למה לא, מה שהיה ביניהם זה העבר ומבחינתי אני יודעת שהוא לא יורק אפילו לכיוון של מישהי אחרת.
קיצר, יש שם אפליקציה של חברים למכירה, ושם זאפי היה כאילו ה"חיית מחמד שלי" (ככה זה נקרא כשקונים מישהו) כמו שצריך, כי הוא באמת שלי.
אז פתאום היא קנתה אותו ממני.
אז קניתי אותו בחזרה. לתומי חשבתי שכאן זה יגמר..... עמה מה!??! הבחורה אובססיבית מפגרת, קונה אותו ממני שוב פעם. התעצבנתי, וקניתי אותו חזרה כמובן, וככה כל הבוקר היום הלכנו במלחמות מי קונה את זאפ. אחרי כמה פעמים שקניתי אותו בחזרה אחרי שהיא גנבה אותו ממני, כתבתי בשורת ה"כינוי" שלו שהוא שייך לי בלבד ושאם מישו נוגע בו, הוא מת.
אז היא קנתה וכתבה שם "נגעתי". בצורה עילגת באנגלית עם שגיאות כמובן כי היא סתומה.
אניווי,התעצבנתי והתקשרתי אליו (הוא היה בעבודה) ואמרתי לו שידבר איתה וירגיע אותה לפני שאני חוטפת קריז ומוצאת איפה היא גרה והולכת דופקת לה איזה פסנתר בראש.
איזה חוצפה יש לה, איך היא מרשה לעצמה בכלל לשחק איתי את המשחקים האלה כשהיא יודעת שהוא איתי והוא שלי והיא עושה לי עוד בכוונה?!?!? כוס אמא שלה. בת זונה. שונאת אותה.

עכשיו, העניין הוא, זה לא שאני באמת חושבת שיש לה סיכוי איתו.. כי הוא לא שם עליה והוא לא סובל אותה בכלל ופשוט לפני כמה שנים הם היו בקטע שהיא באה מנקה לו ת'בית הוא מזיין אותה וביי.
ואותי הוא אוהב ומעריץ ורוצה להתחתן איתי וגר איתי כבר שנה וחצי וברור מאליו שאין לה או לאף אחת אחרת שום סיכוי כמובן. אבל הפרנציפ, שהיא כזאת חוצפנית, כל כך חסרת כבוד, פשוט הקפיץ לי את כל הפיוזים המרוקאים שקופצים לי גם ככה נורא נורא מהר.
אז נכנסתי לפרופיל שלו, מחקתי אותה משם, חשבתי זה יעזור, אבל לא, המשיכה הזונה לקנות אותו ממני, אז גם חסמתי אותה. כמובן שזה באישור שלו ובידיעה שלו.
אז היא גם ברוב חוצפתה שולחת לי הודעה שאולי אני חסרת ביטחון אבל זה רק משחק והיא לא באה בכוונה אחרת (כן בטח בגלל זה היא מתגרה בי בכוונה !?) ובכלל שאיך אני מעיזה למחוק חברים של עשור מהפרופיל שלו.
אז עניתי לה שתלך תחפש, אני יודעת בדיוק מה הקטע שלה (הוא סיפר לי כמה שהיא הייתה וכנראה עדיין אובססיבית אליו, וכולה כמו כלבה רדפה אחריו) ולכן שלא תתמם לי עכשיו ושהיא חוצפנית שהיא בכלל משחקת איתי משחקים כאלה ומתגרה בי בכוונה, ושיהיה לה חיים טובים כמה שיותר רחוק מאיתנו. כלבה מזדיינת.

זה ממש מרגיז אותי החוצפה הזאתי.
סתם הביאה לי קריזה על הבוקר, סעמק איתה. הלוואי תיפול לאיזה בור ללא תחתית עם תנינים ושדים רעים וכרישים ודומים מסוכנים שיתעללו בה לנצח!!!! או בקיצור, שתלך לגיהנום. דפוקה.
ושלא תתעסק איתי בכלל.

וזהו, שבת שלום.

לפני 16 שנים. 28 ביולי 2008 בשעה 8:00

כל המאמצים וכל הסבל וכל שבירת הראש.... זה נגמר סופית!

קיבלתי תעודת בגרות!!!! רישמית!!!!

לפני 16 שנים. 27 ביולי 2008 בשעה 11:03

התחלה מחודשת.

כי כשרע- אני רוצה אליו
כי כשטוב- אני מתגעגעת אליו
כי כשמצחיק- אני רוצה שהוא יצחק איתי
כי כשעצוב- אני רוצה שהוא ינחם אותי
כי כשכיף- אז הכי כיף איתו
כי כשאני חרמנית- אני רוצה להזדיין אך ורק איתו

כי כשאני בלעדיו- חסר לי החצי השני שלי.

ואני חושבת שזה שווה את זה, להתגבר על הקשיים, להלחם עלינו.
כי לא תמיד צריך לוותר כל כך מהר..

אוהבת אותך, שפזי קטן שלי!

לפני 16 שנים. 25 ביולי 2008 בשעה 10:56

כבר יום שישי, מחר שבת, מחרתיים שבוע חדש.

ולי עדיין אין חיים.

ואנחנו ממשיכים לשגע אחד את השני, כן לבוא לא לבוא..
הלוואי שהייתי יכולה פשוט למחוק לעצמי את השכל ולהתחיל מחדש.
כמו שעושים במחשב, מוחקים דברים, מתקינים דברים חדשים.. מפרמטים..
גם אני הייתי רוצה לפרמט לעצמי את המוח.

לפני 16 שנים. 22 ביולי 2008 בשעה 22:56

לא רוצה יותר, כי הסקס הפך להיות משהו מאיים ונצלני.
לא רוצה יותר, כי האהבה הפכה להיות משהו כואב.
לא רוצה יותר, כי אני הפכתי להיות פתטית ומציקה.
לא רוצה יותר, כי אני לא יודעת מה אני רוצה.
לא רוצה יותר, כי אתם הפכתם מאנשים נחמדים לנצלנים ותחמנים.
לא רוצה יותר, כי אני לא מוצאת עבודה.
לא רוצה יותר, כי אני ממש דפוקה.
לא רוצה יותר, כי העולם נראה לי ממש מגעיל.
לא רוצה יותר, כי החיים האלה שלי תמיד מגיעים לנקודות שאני לא רוצה אותם יותר.

ונמאס לי, אז לא רוצה יותר. ואם הייתה לי אפשרות בחירה, הייתי בוחרת בזה.
כי אני לא רוצה יותר לחיות, כי זה חרא.
ותגידו שזה מילים של ילדה קטנה ותגידו מה שאתם רוצים להגיד.
אני לא רוצה יותר.
פשוט לא רוצה.

ולא רוצה שאין לי למי להתקשר שיבוא ויחבק
ולא רוצה שאין לי למי ללכת כשכואב כדי שיעודד
ולא רוצה שאין מישהו לסמוך עליו יותר
ולא רוצה שאין אף אחד שאכפת
ולא רוצה שאין בכלל בשביל מה לחייך
ולא רוצה שאין מה לעשות
ולא רוצה שכואב!
לא רוצה!!!

לא רוצה כל פעם להגיע לאותה נקודה, לא רוצה כל פעם לא לרצות.
רוצה לחיות, רוצה לחיות טוב. ולא הולך לי.
לא רוצה יותר שלא ילך לי
לא רוצה יותר להכשל
לא רוצה יותר לקום בבוקר או בצהריים או בכלל!

לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סעמק

לפני 16 שנים. 22 ביולי 2008 בשעה 10:49

באמת לא יודעת כבר.
אולי הדרך הכי טובה זה לדפוק ת'ראש כמו בימים עברו?
למחוק כמה אלפיות של תאים מהשכל, לאבד קצת ת'שליטה, לשכוח קצת.
לפחות קצת....?

נראה לי שאני חרמנית בתת מודע. אבל רק בתת מודע... מוזר.
אפילו היום ככה לקראת הבוקר חלמתי שאני מנסה לעשות ביד ואז האקס בא ורוצה לעזור לי ואני מתעצבנת ומפסיקה.. ומנסה להמשיך באמבטיה, ואז זה סתם נראה לי דפוק.
זה חלומות דפוקים כאלה חח..אני לא אוהבת.

נראה לי שאיבדתי קצת את הטאצ' שלי עם גברים. מה קורה לי? ניהייתי נידית וחסודה..
פעם הייתי שרמוטה גאה וביצ'ית ששיחקה בגברים כמו שהם משחקים לעצמם בביצים בערך חח (מבחינת הנאה ותדירות אני מתכוונת..)
אולי פשוט מוקדם מדי.. אבל מצד שני, סתם להיות בודדה זה עוד יותר חרא.

ממש לא יודעת!! בעיה בעייתית ביותר. יש עצות??