כמו שקוראים ספר
כמו שקוראים דף
כמו מאמר בעיתון
כמו שיר שכתבת רק לעצמך
תקרא אותי כאילו אתה כתבת
תקרא בין השורות, בין המילים, בין ההברות
תקרא כאילו שכל מילה היא חלק מליבך
תגלה את הכאב, העבר עליו ידך
בליטוף קל, אולי גם נשיקה
קרא כמו הייתי קלף
כמו דף ללא שימוש
כרך ללא מספר
קרא אותי כמו ספר
קרע אותי כמו עלה נידף ברוח שניתק מהעץ
כתוב אותי משל הייתי סיפור חייך
אחה את קרעיי יחד עם קרעייך
נתק אותי מעולמי הכואב
חבר אל עולמך האוהב
תן לחלקי להיות בחלקך..
אף אם חלקי בך קטן
השאר את מילותיך בסיפרי
ואשקוד עליהן בשמירה יום וליל
כתוב אתה את מכאוביי, אהבתי, מילותיי
והרשה לי לקרוא גם אני את עצמי.
וכל מילה שניתקת מליבך אל תוך ראשי,ליבי, ספרי
הופכת אותי לחלק ממך
חלק ממך שגודל בתוכי וכולו שלך
ראה, עם הזמן כל חלקיי הם שלך
רק אל תשכח לתת גם לי לקרוא מעצמי
שמא אלך לאיבוד..
קרא אותי, כתוב בי
קרע ממני ואחה מחדש
תן חלק ממך שלי כל כך נדרש
בתמורה קח אותי..מסורה ללא חשש.
לפני 18 שנים. 7 בפברואר 2006 בשעה 22:45
