מתבוננת בכוכבים
הם זוהרים
רואה ירח, והוא זורח
כל פרח עכשיו בשבילנו פורח
ועוד כוכב מנצנץ באור בהיר
בוא נקח את כל הכאב
נעזוב את העיר
נלך נסתובב
אתן לך יד
אתן את הלב
רק תתן לי אתה כל זיכרון שדואב
שוב בוקר עולה
השמש זורחת
אתה עוד בוכה
אך אני לא בורחת.. או לא לא..
בוא נקח את כל הכאב
נעזוב את העיר
נלך נסתובב
אתן לך יד
אתן את הלב
רק תיתן לי אתה כל זיכרון שדואאאאאב..
תן לי אותך בזיכרון שדואב..
אדם מחייך , האדם גם בוכה
יש אחד מכוער, אבל הוא גם יפה
אם רק תסתכל לי בעיניים
ניתן ידיים
ותפתח את הלב
מבטיחה שאקח אותך למקום שלא כואב
בוא נקח את כל הכאב
נעזוב את העיר
נלך נסתובב
אתן לך יד
אתן את הלב
רק תיתן לי אתה כל זיכרון שדואב..
עפה כמו ציפור
כל כך חופשי
את כל הטוב מפזרת מתוך נפשי
רוצה לקחת אותך
בוא תעוף איתי
אסלק מכאן כל פחד
בוא רק נעוף ביחד
נפרח כמו פרח
נעוף כמו ציפור
בזמן החושך נדליק את האור
נזרח כמו שמש בשמיים כחולים
וכשלילה ירד
ננצנץ כמו כוכביםםםם...
*******
אוקיי, את זה חפרתי עמוק מתוך עצמי. וזה כאב.
אשכרה כתבתי את השיר הזה ממקום כל כך עמוק שהרגשתי חנוקה וכואבת.
בדרך גם שרתי אותו בעצם, אז גם יש לו מנגינה..(מעניין אם אני אזכור אותה בעוד 2 דקות בכלל חח)
שיהיה לכולנו לילה מלא בניצוצות של כוכבים :)
לפני 18 שנים. 2 במרץ 2006 בשעה 20:48