ספרי לי ילדה מדוע על לחייך מנצנצת דמעה
מדוע שמלתך נראית קרועה
מדוע את יושבת לבד בפינה החשוכה
מדוע אף אחד לא מחבק אותך כשאת בעצב שוחה
מדוע אין מישהו שמעלה חיוך על פנייך
מדוע אינך מרגישה בעת כאב נשיקה על שפתייך
ילדונת.. איך את ככה פשוט בוהה
איך במוחך לא עוברת אף מחשבה
איך את יושבת כך ללא תזוזה
איך את כל הכאב את לא מרגישה
הילדה פתחה את פיה ובקול מתוק הסבירה...
תביני, יש לי רק דמעה אחת לבכות
רק שמלה אחת ללבוש
רק פינה אחת חשוכה שהיא שלי
רק ים אחד של עצב שמותר לי בו לשחות
ואין אף אחד שיחבק או ינשק או ינגב לי את הדמעות.
תראי, אני בוהה בחלל הריק ללא מחשבות
כי זה מה שעושים כשאין חלומות
יושבת אני ללא תזוזה כי מהקור של הבדידות אני קפואה
ואיך אוכל להרגיש כאב אם בכלל אין לי לב..
תלמדי לכאוב, ותלמדי לדעת,
תלמדי לשתוק, ותלמדי לגעת,
תלמדי לזוז, ואז תוכלי לברוח
תלמדי לחלום, ואולי תוכלי לפרוח.
תדעי...
כשאין לב
אז אין אהבה
ולא מרגישים כאב.
*****
You can cry only one tear. So make it a good one
לפני 18 שנים. 4 במרץ 2006 בשעה 20:30
