בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 18 שנים. 10 במרץ 2006 בשעה 13:32

האמת, סעמק עם החרא הזה, ישבתי עכשיו כתבתי חצי פוסט בערך, חצי שעה אני מקלידה פה... ואז כמו חכמה, לוחצת Ctrl+W...ונחשו מה?! האינטרנט נסגר לי!!!!
בנזונה. הכל נמחק.
זה מאלוהים.. עדיף שימחק. ממילא אני בסוף הייתי מוחקת את זה.
אבל עכשיו מחדש.

איש חכם כתב באיזה ספר שפעם קראתי: "אם אין המחזה המתרחש סביבך מוצא חן בעיניך, אם אינך מאושר, אם אתה בודד, אם אינך חש שהדברים קורים.. שנה את המחזה. צייר תפאורה חדשה. הקף את עצמך בשחקנים חדשים. כתוב מחזה חדש."

למה אני כותבת את זה? כי זה משפט נכון. ובעיקר, כי אני החלטתי לשכתב את המחזה שלי. לפטר כמה שחקנים. לצייר תפאורה חדשה...

הייתי אמורה להתעורר היום ב7 בבוקר, לנקות את הבית.
התעוררתי בסביבות 1 בצהריים, גם זה בקושי רב.. ולא הצלחתי להזיז את השומנים שלי מהמיטה עד סביבות 2 בערך מפאת חוסר סיבות לקום. חוסר סיבות לחיות.
אבל קמתי.. בלית ברירה.. (היה לי פיפי ) ושטפתי פנים ובלה בלה בלה..
הדלקתי מחשב. אינטרנט- מסנג'ר, כלוב. אין הודעות חדשות, כמובן,גם אין סיבה שיהיו.
בלוגים- הוא בטוח כתב לפחות פוסט אחד עד עכשיו... כמו כלבה טובה ישר רצה לקרוא.

אני חושבת שמאז הלוויה של אבא שלי בשנה שעברה, שבכיתי בה בטירוף כמו שלא בכיתי מעולם, כנראה אזלו לי הדמעות. או ששום דבר פשוט לא נראה מספיק חשוב או כואב בכדי לבכות עליו. כך שמאז הלוויה נראה לי, אם בכלל קורה פעם ב.. אני מזילה דמעה אחת בלבד. רק אחת. אחת טובה, אחת משחררת.. וזהו.
היום זלגו לי שתיים וחצי!!! כנראה שהוא באמת חשוב לי.

קראתי את הפוסט, שמתאר כמה הוא נהנה עם זאתי שפגשנו בגנון בשלישי.
אני שמחה שהוא נהנה. חשוב שהוא יהנה.
אבל לא שולטת בזה... שתיים וחצי דמעות.. ומנסה להרגע ולזכור שדיברנו על זה,
מזכירה שוב ושוב שהוא לא יכול לתת לי יותר מזה, free love.

Fuck It.

הבנאדם מדהים, מקסים, מטריף אותי מדי... כל פעם שאני נועלת את הלב מהרגשות אליו הוא איכשהו מצליח בכל זאת למצוא איזה פירצה ולהכנס.
אז די, לא יכולה ככה. זה קשה לי מדי. זה יותר מדי...

אז החלטתי לשנות. לא רק את זה כמובן... הכל.
כמו שכתוב שם במשפט, אם המחזה אינו מוצא חן בעיניך ואתה בודד ולא מאושר...
אז יאללה, אם כבר אז כבר... משכתבת.

למחזה הנוכחי הייתי קוראת סינדרלה (לכלוכית יותר מתאים).. רק שהנסיך לא הגיע.
למחזה החדש אני קוראת..."סקס והעיר הגדולה". הפעם לא צריך להסתמך על נסיך.

בהצלחה לי.

mercury​(שולט) - תמיד הפיפי הזה בבוקר הורס את כל היום !
לפני 18 שנים
Toxic Princess - נכון!?!?!
יימח שמו של הפיפי של הבוקר!! :))
לפני 18 שנים
דה סאד - ידידות יכולה להסתיים באהבה
אהבה לעולם לא יכולה להסתיים בידידות


ברכות
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י