Baby,It's a wild world

יורד גשם.
ואני עייפה ואני בקושי מצליחה להשאיר את עיניי פתוחות, אבל לא מצליחה לזוז לכיוון המיטה
כאילו שאני דבוקה אל הכסא או משהו.

אני מרגישה קצת לבד... קצת לא כיף לי. לא מרגישה אהובה במיוחד..

אני אוהבת להיות לבד. כיף לי עם עצמי. אבל אני פשוט בנאדם של אנשים... בנאדם שצריך שיהיו מסביבו כל הזמן אנשים. ועדיף כמובן שאם כבר יש אנשים מסביבי, אז שאני אהיה במרכז תשומת הלב של כולם. זונת צומי לגמרי.. וזה מעצבן.
אם לא מתיחסים אלי ולא מספקים לי מספיק צומי, אני משתעממת ובורחת. מרגישה לא קשורה
כאילו שאין לי מה לעשות שם..

גם הבלוג הזה.. נכון שאני כותבת אותו לעצמי. ונכון שאני יוצרת בשביל להוציא החוצה את הדברים האלה ולהתנקות מזה..
אבל עדיין, חוסר התגובות מצער.
ואני גם רק בת 18.. וחודש. רוב האנשים באתר מחשיבים אותי לילדונת קטנטונת שאין מה לדבר איתה בכלל.. הגיוני. גם אני במקומם הייתי חושבת ככה.

אני פשוט לא קשורה..לשומדבר.
תקועה בעולם הזה בלי קשר לחיים... בלי קשר לכלום.

בדידות..
ועם זאת, לא לגמרי. קשה לי לומר שאני ממש בבאסה או בדיכי או עצובה או משהו כזה...
כי חלק ממני עדיין מחייך לו שם.. עדיין אופטימי.

עדיין מסניפה את הנר שקיבלתי במתנה.. עדיין זוכרת..
ומתגעגעת.. ואוהבת.....


נו, מה הפלא שלא מגיבים לי. אני מזיינת בשכל..
גם אני לא הייתי מגיבה לזה. באמת שלא. זה מה שדפוק בזה..
אני כל כך לא מעניינת, שאפילו את עצמי אני לא מצליחה לעניין מספיק חחחח
אוטיזם. טמטום. פיגור רציני.
אני שמנה.
ואין לי כוח מחר לנקות את הבית אוף..
בא לי לזכות בלוטו.
ויותר ראליסטי- בא לי לעבור טסט, למצוא עבודה, לעבור לת"א.
מחשבה אופטימית- להיות בת אדם נורמלית. (זה אני בחיים לא אצליח נראה לי..)

וול, יש לי פה בקבוק יין שמחכה לי.
אז לילה טוב... וסופ"ש רגוע, שמח, מלא אהבה. תנהגו בזהירות, תזכרו לחגור גם מאחור.
בטר סייף דאן סורי, כי מספיק פעם אחת בלי.

ולמה אני מדברת בלשון רבים אם ממילא אף אחד לא יקרא את זה? חחח מפגרת!
בואנוס נוצ'ס לאני, אנוכי ולעצמי.

אני אוהבת אותך פולי,
גמני אוהבת אותך פולי.
וגם אותך מיצי.
וגם אותך פולינה.
וגם אותך צ'וצ'לינה.
וגם אותך ביצ'.

שמנה..!!!!! פרה!!! היפופוטם!!!!!!!! פיל! (פילה בעצם, רק שזה נראה כמו פילה במובן של נתח בשר..) !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כן נו, חלומות מתוקים.
קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוווווריצה.