תמיד זה ככה... לקיים רק אחרי שכבר הפרתי את ההבטחה?
טוב בטח אצל אחרים זה לא. אבל אצלי זה כן ככה.
אז זהו.. ביי פולי הוא אמר לי עכשיו. נתתי לו ללכת. שחררתי.
כמו שאומרים...if you love somebody set him free
if he comes back-he's yours
if he doesn't- he never was.
אבל לא שחררתי אותו בגלל זה. פשוט נתתי לאוצר הזה ללכת כי לא רציתי לפגוע בו יותר.
אני יודעת שאיכזבתי ועצבנתי אותו.. ואולי אפילו קצת פגעתי, למרות שכמובן מקווה שלא.
נתתי לו ללכת בשבילו. בשביל שיהיה לו טוב..
כי איתי לא יהיה לו טוב.
אני פשוט פאקינ פיס אוף שיט. כלבה. פשוט דוחה.. רעה. רעה רעה רעה.
והכי קטע?
שדווקא בטובים אני פוגעת. איזה קטע אה?? החיים שלי פשוט קומדיה.
ולא, אני לא מצפה שהוא יחזור.
כן, מעדיפה אפילו שלא יחזור.
יכאב לי הרבה יותר מדי לוותר עליו שוב. או לגרום לו לוותר..
מספיק קשה פעם אחת, לא צריך להגזים. גם לי יש סיבולת כאב, ונראה לי שהיא לא כלכך גבוהה האמת.
כותבת פה פוסט על אחד האנשים הכי מקסימים בעולם. שעבר בחיים מספיק סבל, ולא צריך שאני אתרום לזה עוד מנה.
בנאדם שהוא אוצר מהלך.. מדהים, באמת פשוט מדהים עד כמה.
התמזל מזלי (והרע מזלו) שהכרתי אותו.
לבלות שעות על גבי שעות בלהתנשק איתו... בכיף. לדבר איתו ימים שלמים ברצף.. בלי לשים לב איך הזמן טס.
כי כן, הזמן טס כשנהנים.
לשכב איתו מעלות הלבנה עד שקיעת החמה וחוזר חלילה. פשוט כי זה כיף.
פשוט כי הוא כיף.
לא סתם כיף. מדהים.
אבל לא, לא בשבילי. לא נועדתי לאנשים כל כך טובים, לפחות לא כל עוד אני כלכך זבלית.
אז זהו, אז נתתי לו ללכת.. מקווה שהוא ישכח ממני תוך דקה, ימשיך בחייו בכיף ויהיה לו רק טוב. בלעדיי. באמת שאני מקווה ככה. באמת באמת. (כן נו מנסה לשכנע את עצמי, ולא נו זה לא כזה קל סעמק)
כי עם הזמן הכל חולף. ואני מקווה שלו זה יחלוף מהר.
מה שבטוח, הוא בליבי תמיד ישאר.
For what it's worth.. I love you
and what is worse..I really do
ואם אתה קורא את זה, אז סליחה. באמת מגיע לך יותר טוב מאשר קקה כמוני..
**מוקדש לפסיכופט שלי. שכבר לא שלי.**
לפני 18 שנים. 6 באפריל 2006 בשעה 20:31
