"יש אנשים שלא מוצאים אף פעם
ויש גם מקומות שאין כבר טעם
ולפעמים זה שם
גם אם זה לא מושלם
גם אם קשה לראות, קשה לראות..."
ויש גם ילדות טיפשות כמוני
שעושות שטויות
יש גם ילדות מפגרות כמוני
עושות מלא טעויות
בעצם אף בנאדם לא טועה כמוני
אבל אני טועה המון.
כל כך כואב לי שזה משגע
כאילו כל שניה להב חד בתוכי פוגע
אולי אתה כבר לא יודע
שאני עדיין לא סובלת מגע של אחר
מתגעגעת לרכות שבה אתה נוגע
אבל אתה לא כאן יותר
הייתי בטוחה שלא תיתן לי לוותר
נו, שוב טעיתי.
שוב ושוב ושוב..
אני חושבת שאם היו נגמרות לי הטעויות
כמו שנגמר טוקמן..
אז מזמן מזמן מזמן כבר היה נגמר לי ה"לוח טעויות"
הלוואי, אולי אז לא הייתי עושה שטויות?
ככה זה כנראה
כשאת מאוהבת במישהו סופסוף
והורסת הכל.
וכנראה גם שזה ככה
כשאת לא יכולה לחיות בלעדיו
ובכל זאת מוציאה אותו מחייך.
איפה? איפה פה ההגיון?
היה איפהשהו משהו הגיוני לי בראש כשעשיתי את זה.
פתאום זה נאבד לי,
כנראה שככה זה
כשאת מתגעגעת בטירוף
כשהלב שלך לא נותן לך מנוח וכואב כי הוא לא איתך
כשאת לא מפסיקה לחשוב עליו
כשהוא מופיע לך בכל חלום
כשאת משתגעת לגמרי אם הוא לא מדבר איתך כל היום..
הכל נאבד.
כל דבר מאבד משמעות בלעדיו..
את הולכת לאיבוד בתוך החושך
כי הוא היה האור.
אז כל מה שנשאר לך עכשיו הוא חור שחור.
ואין לי מספיק כוח את חיי מחדש ליצור!
יש מישהו שמרחם עלי מספיק ומוכן להרוג אותי? בבקשה..?
זו המתת חסד..
פליז?
לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 21:33